מנכ״ל בינת: ״הזדמנות ישראלית ב-AI ובסייבר״

כשראשי הסייבר הלאומיים ובכירי ההייטק התכנסו במלון אוריינט בירושלים, המסר היה חד: ישראל ניצבת בצומת קריטי בין מהפכת AI לבין איומי הסייבר הגוברים. כנס Public Sector AI360 Summit 2026, שאורגן על ידי בינת תקשורת, שם דגש על השלב הבא של המהפכה הדיגיטלית במגזר הציבורי – אבל עם לא מעט אזהרות.

אז מה בעצם קרה כאן?

אלון בן צור, מנכ״ל בינת תקשורת, פתח את הכנס ותיאר את הגישה שפיתחו: ״AI 360°״ – ראייה הוליסטית שמשלבת תשתיות, אוטומציה וסוכנים חכמים, תוך שמירה קפדנית על אבטחת מידע. ״קצב השינויים מחייב אותנו להסתכל על הארגון שלנו בראייה של AI 360״, הוא אמר. ״הפיתוי להזין מידע למודלים ולאפשר לסוכני AI גישה עלול לחשוף את המידע הרגיש ביותר״. לשם כך, בינת כבר מקימה בישראל סביבות ״AI Factory״ שנועדו לאפשר ביצועים גבוהים מבלי לפגוע בפרטיות.

בן צור התייחס גם לשינויים בשוק העבודה ולמיקומה של ישראל במרוץ ה-AI. ״אני לא חושב שצריך לדאוג לשוק העבודה, דברים יזוזו וישתנו״, הוא ציין, ״אך יש מקום לחשוש לפרטיות ולביטחון הלאומי״. הוא דחה את הטענות שישראל פספסה את הרכבת, והדגיש שתי נקודות חוזק: תעשיית הסייבר הישראלית (29 מתוך 60 חברות ה-Cyber Fortune העולמיות הן ישראליות), והעובדה שישראל אינה מדינת ייצור המוני – מה שיאפשר לנצל כלי AI לכתיבה אוטומטית של קוד ולשחרר אנשי מקצוע להתמקד בתכנון ובעיצוב.

הסייבר: הבטן הרכה

יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי, צייר תמונה עגומה יותר. לדבריו, ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בעולם ביחס לגודלה, והשנייה בסך הכול אחרי ארצות הברית. ״במלחמת הסייבר אין הפסקות אש״, הוא אמר, וציין שבסיום העימות האחרון עם איראן, התקיפות זינקו פי שניים. לדוגמה, הוא הזכיר את מתקפת הסייבר על בית החולים ״אסף הרופא״ ביום כיפור 2025.

כראדי התריע מפני הבטן הרכה: שרשרת האספקה והשירותים הדיגיטליים. ״די באיש IT אחד שמוריד תוכנה למחשב נייד כדי לייצר סכנה משמעותית״, הוא הסביר. הוא תיאר את ״חלון הזמן המצטמצם״: תוקף יכול לפתח מודל AI פתוח בתוך חודש, בעוד המגן כפוף לרגולציה וצריך שנה ויותר להטמיע הגנות.

הוא אף שרטט תרחיש שבו מוקד הכוח עבר למנכ״לי ענקיות הטק, והזהיר מפני ״מלחמת הסייבר וה-AI הראשונה״, שתדמה מלחמת התשה עם תקיפות מהירות על תשתיות מים, אנרגיה ותקשורת. לכן, לדבריו, ישראל מובילה תוכנית רב-שנתית הכוללת מעבר בטוח לענן, בניית יכולות סייבר-AI והיערכות לאיום הקוונטי.

היישום הממשלתי: מניסוי לפיתוח

תא״ל (במיל׳) נתי כהן, ראש מערך הדיגיטל הלאומי, הציג את ההזדמנויות בממשלה. ״האתגר המרכזי הוא המעבר משלב הניסויים ליישום רחב היקף״, הוא אמר. הממשלה פועלת בשלושה מישורים: הפקת תובנות מבוססות נתונים, אוטומציה של אלפי תהליכים ופיתוח שירותים חדשים לציבור.

כהן ציין את הקמת התשתיות הממשלתיות לשילוב AI, עם מנגנוני משילות ובקרה. כל אלה הם חלק מתוכנית ״מצפן מערך הדיגיטל 2030״, שמטרתה להפוך את הממשלה לפשוטה, חכמה ויוזמת יותר. ״המבחן האמיתי אינו בכמות הכלים״, הוא סיכם, ״אלא בשינוי בחיי היום-יום של הציבור״.

אז מה זה אומר לנו?

לעובדי ההייטק הישראלים, הכנס הבהיר שההזדמנויות בתחום ענקיות – מתשתיות ענן, דרך מוקדים חכמים ועד לסוכנים אוטונומיים. שותפיה של בינת, ובהם GitLab, Check Point, UiPath, Palo Alto Networks, Google, Cisco, ServiceNow, Kaleidoo, Akamai, Bynet Software Systems ו-Radware, ממחישים את המגוון.

אבל לצד ההתלהבות, האזהרות לגבי סייבר ופרטיות נשמעות ברורות. בעולם שבו AI הופך לחלק אינטגרלי מהעבודה, הישראלים יצטרכו להיזהר כפליים. אולי בסוף, כמו שאומרים, הטכנולוגיה הכי מתקדמת לא שווה אם אין מי שיגן עליה – במיוחד כשהמדינה שלך מטרה מספר אחת.