הבום, הפחד והגיאופוליטיקה: האם מירוץ ה-AI בדרך לנקודת מפנה?
ג'נסן הואנג מנבא שסין תנצח במירוץ ה-AI, על רקע סובסידיות, רגולציה גמישה והגבלות אמריקאיות. במקביל, שוקי ההון מתקנים, נעלמים מעל טריליון דולר ממניות AI, ואנליסטים מזהירים: בום ההשקעות של ה-Hyperscalers עלול לפגוע בתשואות. ההימור החדש: לונג על יצרניות שבבים אסייתיות, שורט על הענקיות האמריקאיות.

ג'נסן הואנג מצית ויכוח: "China is going to win the AI race"
כשמנכ"ל Nvidia, ג'נסן הואנג, אומר בפומבי ש"China is going to win the AI race", ושהיא "ננו-שניות" מאחורי ארה"ב – וול סטריט, וושינגטון וסיליקון ואלי מקשיבים. הציטוטים החריגים שלו, שנאמרו באירוע של Financial Times בלונדון ובריאיון המשך, אינם רק פרובוקציה תקשורתית. הם מסמנים רגע שבו שלושה קווי מתח נפגשים:
- טכנולוגיה: מי יוביל את הדור הבא של מודלי ה-AI, התשתיות והצ'יפים.
- גיאופוליטיקה: הגבלות ייצוא, מאבק השפעה, רגולציה ותמריצים מדינתיים.
- שווקים: בום הון סביב AI שמתיישב על שאלה אחת לא נעימה – האם זה כבר נהיה יקר מדי?
הסיפור שמתפתח בחודשים האחרונים, ועולה מכל הדיווחים, מצייר תמונה מורכבת: מצד אחד, ביקוש חסר תקדים ליכולות AI, פריצות דרך במודלים, השקעות עתק בצ'יפים ובדאטה סנטרים; מצד שני, ספק גובר לגבי התשואה על ההשקעות, עצבנות בשווקים והתרעה מצד חלק מהשחקנים שהמסיבה הפיננסית לא יכולה להימשך באותה אינטנסיביות לנצח.
בואו נעשה סדר.
למה הואנג חושב שסין תנצח?
הואנג משרטט תמונה ברורה: היתרון של סין אינו רק בכישרון או במסה של מהנדסים – אלא בארכיטקטורה מדינתית שמוכנה לנוע מהר.
הנקודות המרכזיות שעולות מדבריו ומדיווחי FT:
-
רגולציה גמישה יותר ב-AI
הואנג מבקר את מה שהוא רואה כ"ציניות" ו"אובר-רגולציה" במערב. בארה"ב, הוא מזהיר, ייתכן מצב של "50 רגולציות שונות" ברמת מדינות, שיקשו על פריסה מהירה של מערכות AI. לעומת זאת, לדבריו, בסין יש גישה קוהרנטית ואגרסיבית יותר ליישום AI. -
יתרון בעלויות אנרגיה ודאטה סנטרים
לפי FT, סין מגבירה סובסידיות חשמל לחוות שרתים של ענקיות כמו ByteDance, Alibaba ו-Tencent. עבור מודלים גדולים – עלות חשמל היא לא פרט טכני, אלא רכיב מרכזי בכלכלת AI. הואנג מתמצת זאת במשפט חד: "Power is free" – כוח חישוב זול הוא דלק לצמיחה. -
הגבלות אמריקאיות דוחפות את סין לאוטונומיה
ארה"ב ממשיכה להקשיח את ההגבלות על ייצוא שבבי AI מתקדמים לסין, כולל שבבי Blackwell של Nvidia. במקביל, הסכמים אפשריים למכירת גרסאות מוחלשות לשוק הסיני ממתינים לרגולציה.
הואנג אומר את זה כמעט כעובדה פיזיקלית: גם אם עוצרים ייצוא, סין תפתח שבבים מתקדמים בעצמה. לדבריו, כיום יש בעולם רק שתי חברות שיכולות לתכנן שבבים ברמה הזו – שתיהן בטייוואן – אך סין תסגור את הפער. -
פער טכנולוגי מצטמצם
בארה"ב דיברו השנה רבות על DeepSeek, מעבדת AI סינית קטנה יחסית שהציגה מודל שגרם לחלק מהשחקנים בסיליקון ואלי להרגיש שאסור להם לנוח. הואנג עצמו הזהיר בעבר שהמודלים הסיניים אינם רחוקים משמעותית מהאמריקאיים.
השורה התחתונה מבחינתו: אם המערב ימשיך להאט את עצמו באמצעות חקיקה מבולגנת ואי-ודאות רגולטורית, בעוד סין מסבסדת תשתיות, מריצה דאטה סנטרים זולים ומפתחת אלטרנטיבות, המאזן עלול להתהפך.
וושינגטון, טראמפ, Blackwell והחבל הדק של Nvidia
הדברים של הואנג נאמרים ברקע עימות הולך ומחריף בין וושינגטון לבייג'ינג סביב טכנולוגיות ליבה.
כמה מהנקודות העיקריות שעולות מהדיווחים:
- הממשל האמריקאי (בהובלת הנשיא טראמפ) ממשיך לאסור על מכירת שבבי AI המתקדמים ביותר של Nvidia לסין.
- נשקל מודל שבו Nvidia ו-AMD ישלמו 15% ממכירות שבבי AI לסין לקופת הממשל האמריקאי, עבור גרסאות מותאמות ומוחלשות של השבבים – אך הרגולציה המלאה עוד לא בתוקף.
- טראמפ מצהיר בפומבי: את שבבי Blackwell המתקדמים ביותר ישמור לארה"ב בלבד. "We will not let anybody have them other than the United States".
Nvidia, שבשיאה חצתה שווי שוק של 5 טריליון דולר, מוצאת עצמה בתפקיד כפול:
- מצד אחד, הסמן הימני של מהפכת ה-AI – בלי ה-GPU-ים שלה חלק גדול מהאקו-סיסטם הנוכחי נראה אחרת.
- מצד שני, חברה שנתקעת בין רגולציה אמריקאית, שוק סיני עצום ואנשי הון שמתחילים לשאול אם תג המחיר שלה ריאלי.
כאשר הואנג אומר בפומבי שסין תנצח, באותו שבוע שבו מניות AI סופגות מכה של יותר מטריליון דולר – זה לא נתפס רק כאמירה גיאופוליטית, אלא כטריגר פסיכולוגי: אם אפילו האיש שמכר לעולם את חלום ה-GPU מתחיל לדבר על יתרון סיני, אולי משהו בסיפור האמריקאי פחות מובן מאליו.
השבוע שבו AI מחק יותר מטריליון דולר
ההתבטאויות של הואנג התחברו לדינמיקה שכבר ריחפה באוויר: עייפות מגבהי שווי.
לפי דיווחי NBC News וגופים נוספים:
- מדד Nasdaq, שמוטה חזק לענקיות טק ו-AI, רשם את אחד השבועות הגרועים מאז מפולת "Liberation Day" של טראמפ באפריל.
- מניות של חברות AI מובילות איבדו יחד מעל טריליון דולר משווי השוק בתוך ימים ספורים.
בין הנפגעות המרכזיות:
- Nvidia ו-AMD: ירידות דו-ספרתיות, מעל 11% בשבוע.
- Oracle: כ-10% ירידה.
- Meta: כ-7%.
- Microsoft: כ-4%.
- Super Micro Computer: צניחה של כ-25%, גרועת הביצועים ב-S&P 500 באותו פרק זמן.
לא כל הענקיות נפגעו באותה עוצמה:
- Apple נשארה כמעט ללא שינוי.
- Alphabet ו-Amazon ירדו סביב 1.5%.
מה הדליק את הנפילות?
- דיווחי רווח של Palantir שחשפו פער בין הציפיות למכפילים הגבוהים בפועל, והציתו חשש מ"תמחור יתר" בכל תחום ה-AI.
- אזהרות מכמה מנכ"לים בוול סטריט על תיקון מתקרב.
- הציטוט של הואנג על כך שסין תנצח – שנקלט כחולשה או כספק לגבי היתרון האמריקאי.
- אי-ודאות מקרו: סנטימנט צרכני מתדרדר, השבתת ממשל פדרלי אמריקאי שמקשה על קבלת נתוני מאקרו, דוחות תעסוקה מאכזבים.
טראמפ, מצדו, מנסה לשדר את ההפך: "No, I love AI. We're leading China, we're leading the world". אבל השוק, כפי שניכר, פחות קשוב לסיסמאות ויותר חושש ממספרים, מכפילים ו-CapEx.
היפר-השקעות ב-AI: חזון אדיר או מלכודת למשקיעים?
הנפילות האחרונות אינן רק "תיקון טכני". הן משתלבות בניתוחים מעמיקים יותר שנשמעים בחודשים האחרונים מצד גופים כמו BCA Research, CNBC וגופים אנליטיים נוספים.
הטענה המרכזית:
בום ה-AI הנוכחי – ובעיקר ה-CapEx האדיר של ה-Hyperscalers – עלול להפוך לחרב פיפיות עבור המשקיעים.
מה בעצם קורה?
חברות כמו Microsoft, Alphabet, Amazon, Meta ו-Oracle שופכות סכומי עתק – מעל 400 מיליארד דולר בשנה לפי חלק מההערכות – על:
- בניית דאטה סנטרים חדשים.
- רכישת שבבי GPU ו-ASIC מתקדמים (Nvidia, AMD, Huawei ועוד).
- תשתיות רשת, קירור, חשמל, נדל"ן.
- פיתוח מודלי ענק, שירותי GenAI, תשתיות ענן מותאמות AI.
הרעיון פשוט: מי שישלוט בתשתית ה-AI, ישלוט בגל הטכנולוגי הבא.
אבל BCA Research ואחרים מציפים כמה סיכונים לא נעימים:
-
"Capital spending booms rarely end well"
כשמזרימים מאות מיליארדים בזמן קצר, היסטורית זה נגמר לא פעם בבועות, השקעות לא יעילות ושחיקת תשואות. -
ירידת תשואה על ההון של הענקיות
אם חלק מההשקעות יוכיחו את עצמן כלא הכרחיות או כמוקדמות מדי, זה עשוי לפגוע ב-ROE ולגרור הורדת מכפילים, גם אם הרווחים בדולרים ימשיכו לגדול. -
סיכון טכנולוגי: דאטה סנטרים מתיישנים מהר מדי
אם עלויות בניית תשתיות ירדו בשנים הקרובות, ואם שבבים יעילים יותר יקטינו דרמטית את עלות ה-Compute – ייתכן שההשקעות הענקיות של היום יתיישנו מהר, והנכסים ייראו יקרים מדי ביחס לעולם חדש ויעיל יותר. -
מחיר ה-Compute ירד
BCA מעריכים ש"מחיר ה-Compute ירד משמעותית". זה נהדר לסטארט-אפים, לאקו-סיסטם ולמשתמשים – פחות טוב לחברות שבונות מודל עסקי על השכרת כוח מחשוב פרימיום. -
פער בין hype למציאות העסקית
יש כבר מספיק דוגמאות של ארגונים שמשיקים POC-ים נוצצים ל-GenAI, אבל מתקשים להראות חיסכון אמיתי או הכנסות חדשות משמעותיות. אם זה יימשך, הסבלנות של השוק עלולה להיגמר.
הטרייד שמסמן את שינוי הכיוון: שורט על Hyperscalers, לונג על אסיה
BCA Research מציעים אסטרטגיה שמזקקת את הלך הרוח:
- להיות Short על ה-Hyperscalers האמריקאים:
Microsoft (MSFT), Alphabet (GOOG), Amazon (AMZN), Meta (META), Oracle (ORCL). - להיות Long על יצרניות השבבים באסיה:
בעיקר TSMC, SK Hynix, Samsung.
ההיגיון:
- החברות האמריקאיות נושאות על גבן את עיקר ה-CapEx והסיכון – אם התשואה על הפרויקטים לא תצדיק את עצמה, הן הראשונות להיענש.
- היצרניות האסייתיות נהנות מביקוש אדיר לשבבים בתקופה הנוכחית, אך אינן אלה שמשקיעות מאות מיליארדים בדאטה סנטרים גלובליים או ב-GenAI קונסיומרי ספקולטיבי.
- גם אם שוק ה-AI כולו יתקרר, BCA מעריכים שהענקיות האמריקאיות יספגו פגיעה חדה יותר במכפילים לעומת היצרניות האסייתיות.
מבחינת המשקיע – זהו הימור מחושב על כך שספקי "אתי החפירה" (chips) ישרדו טוב יותר מחלק ממי שבונה ערים שלמות על זהב שעדיין לא בטוח שנמצא.
Nvidia כקו שבר: בין מנוע הצמיחה לסמל הבועה
אחת הדוגמאות הבולטות למתח הזה היא Nvidia עצמה.
לפי דיווחי Yahoo Finance ואחרים:
- מניית Nvidia חוותה את אחד השבועות הגרועים מאז 2020, עם ירידה של מעל 10%.
- זה קורה למרות ביקוש חזק מתמשך לשבבי ה-AI שלה ונתונים פנדמנטליים שעדיין מרשימים.
אבל:
- שווי שוק של מעל 2 טריליון דולר (ובשלב מסוים הרבה מעבר לכך) יוצר ציפייה לתרחיש כמעט מושלם של צמיחה רציפה, הגנה רגולטורית ותחרות מצומצמת.
- ברגע ששומעים ש"חברות גדולות בוחנות איך להקטין תלות ב-Nvidia" – בין אם דרך פתרונות פנימיים, שבבים ייעודיים (ASIC) או מעבר חלקי למתחרות – המשקיעים מגיבים.
- הואנג עצמו, שמצהיר שסין יכולה לסגור את הפער, מוסיף לאי-הוודאות.
Nvidia נשארת שחקן קריטי, אבל בעיני חלק מהמשקיעים היא גם הפכה לסמל שאלה: האם שוק ה-AI מתמחר את העתיד, או את הפנטזיה?
בין חדשנות להיגיון: המתח שמגדיר את תקופת ה-AI הנוכחית
מה שמרתק בתקופה הזו – במיוחד עבור קהל ישראלי שחי טכנולוגיה, סטארט-אפים וסייבר – הוא שהוויכוח אינו בין "AI הוא טרנד" לבין "AI הוא העתיד". כמעט כולם מסכימים שה-AI כאן כדי להישאר ולשנות תעשיות.
השאלות האמיתיות הן אחרות:
- מי שולט בשכבות הקריטיות – שבבים, דאטה סנטרים, מודלים, פלטפורמות?
- כמה כדאי לשלם היום עבור הבטחות של מחר?
- האם ההגבלות על סין מחזקות את ההובלה האמריקאית – או דווקא דוחפות את בייג'ינג להאצה טכנולוגית עצמאית?
- האם בום ההשקעות בתשתיות יתגמל את ה-Hyperscalers – או בעיקר את ספקי החומרה והמדינות שמסבסדות אותם?
במציאות שמתוארת בדיווחים:
- סין משחקת משחק ארוך: מסבסדת אנרגיה, תומכת בדאטה סנטרים, מקדמת אלטרנטיבות ל-Nvidia.
- ארה"ב משחקת משחק הגנה: מגבילה ייצוא, מדברת על ביטחון לאומי, אך בפועל דוחפת את סין להסתמך פחות על טכנולוגיה אמריקאית.
- השווקים מנסים לתמחר את הכול – בזמן אמת – ומתנדנדים בין אופוריה לפחד.
למה זה חשוב לישראלים שמתעניינים בטק ו-AI?
בלי להכניס מידע שלא קיים בדיווחים, אפשר להצביע על כמה השלכות לדיון המקומי:
- האקו-סיסטם הגלובלי שבו פועלים סטארט-אפים ישראליים ב-AI, שבבים, קלאוד ואבטחת מידע מושפע ישירות מהכיוון של Nvidia, של ה-Hyperscalers ושל מדיניות ארה"ב-סין.
- אם BCA צודקים והבום ב-CapEx יתמתן או יתנפץ, מקור ההשקעות הזמין לתשתיות, POC-ים ומיזמים עתירי Compute עלול להצטמצם.
- מצד שני, ירידת מחיר ה-Compute (אם אכן תגיע) יכולה לפתוח הזדמנויות חדשות לסטארט-אפים שלא יכלו עד היום להרשות לעצמם אימון מודלים גדולים או הרצת שירותי AI בקנה מידה רציני.
במילים אחרות:
- מי שבונה היום על "כסף אינסופי לענן ו-AI" צריך לקחת בחשבון מציאות תנודתית יותר.
- מי שבונה על יעילות, אלגוריתמיקה טובה יותר ופחות בזבוז משאבי מחשוב – עשוי למצוא את עצמו במקום הנכון בזמן הנכון.
אז האם אנחנו בתוך בועה של AI?
מהדיווחים עולה תשובה זהירה:
- יש אלמנטים מובהקים של בועה: מכפילים גבוהים, ציפיות טוטאליות, מרוץ חימוש בתשתיות, נרטיבים על "מהפכה שלא נראתה כמותה".
- יש גם בסיס ריאלי מאוד: שימושיות אמיתית, אימוץ רחב, צורך עסקי, חיסכון פוטנציאלי, חדשנות מואצת.
הבועות הכי מעניינות היסטורית – כמו הדוט-קום – קרו בדיוק במקום הזה: טכנולוגיה אמיתית, מהפכנית, שנמכרת במחירים שלא תמיד עומדים במבחן הזמן.
האם נפילת הטריליון היא תחילתו של תיקון חד או עצירה בריאה לפני גל צמיחה נוסף? מוקדם לומר. אבל ברור שהשוק התחיל לדרוש תשובה לשאלה שנדחקה הצידה בשנתיים האחרונות:
לא כמה מגניב ה-AI, אלא מי באמת מרוויח ממנו, באיזה היקף ובאיזו מסגרת זמן.
לסיכום: מירוץ ה-AI נכנס לשלב הבגרות
- ג'נסן הואנג מציב מראה לארה"ב: בלי מדיניות חכמה ואחידה, ועם הגבלות ייצוא קשוחות מדי, סין יכולה להפוך מ"שוק" ל"מתחרה מנצחת".
- השווקים מאותתים לענקיות: השקעות AI אינן צ'ק פתוח; צריך להראות החזר אמיתי, לא רק מצגות.
- האנליסטים מחלקים את המחנה: ספקי תשתית ושבבים, במיוחד באסיה, עשויים להיות עוגן יציב יותר מהענקיות שמקדימות השקעות להכנסות.
- הבום ב-AI רחוק מלהסתיים – אבל הוא כבר לא סיפור חד-כיווני. זהו משחק רווי סיכונים, פוליטיקה, רגולציה ותמחור עדין.
למי שחי טכנולוגיה – ובטח לקוראים בישראל – זה הרגע לבחון את המירוץ הזה לא רק דרך ההדגמות של GenAI, אלא דרך השאלה: מי בונה כאן ערך אמיתי, ומי רק רוכב על גלי הציפיות.