ארה״ב מאשימה חברות AI סיניות בזיקוק שיטתי של מודלים
ממשלת ארה״ב, במסגרת ייעוץ אבטחה משותף של NSA, CISA ו-FBI, האשימה השבוע שש חברות AI סיניות — בהן DeepSeek ו-Moonshot AI — בזיקוק שיטתי ובקנה מידה תעשייתי של מודלים אמריקאיים כמו Claude ו-ChatGPT מאז 2024. הצעד מגיע ימים ספורים לפני פגישה מתוכננת בין הנשיא טראמפ לשי ג׳ינפינג, ומדגיש את המאבק על ההובלה בפיתוח בינה מלאכותית, לצד טקטיקות התחמקות מתוחכמות שנועדו למנוע גילוי.
תארו לכם שאתם מוציאים מיליארדים על אימון מודל AI פורץ דרך, רק כדי לגלות שחברות סיניות מעתיקות אותו בשבריר מהעלות. זו הטענה המרכזית שממשלת ארצות הברית הטיחה השבוע, בצעד שצפוי להחריף את המתחים הטכנולוגיים בין שתי המעצמות.
מה קרה כאן?
ביום שלישי פרסמו ה-NSA, ה-CISA וה-FBI ייעוץ אבטחה משותף, שבו הם מאשימים באופן רשמי חברות AI סיניות ב״קמפיינים מזיקים, ממוקדים ובקנה מידה תעשייתי״ של זיקוק מודלים אמריקאיים. החברות המואשמות הן DeepSeek, Moonshot AI, Alibaba, MiniMax, StepFun ו-Z.AI. לטענת הגורמים האמריקאיים, הפעילות הזו, שמתנהלת מאז 2024 לפחות, מהווה ״לא סתם תוספת אלא את הליבה הקריטית״ של אסטרטגיית הפיתוח של חברות ה-AI הסיניות.
איך זה עובד? הכירו את ה-Distillation
Distillation, או בעברית ״זיקוק״, הוא תהליך שבו מאמנים מודל AI קטן יותר באמצעות הפלטים של מודל גדול, יקר ומתקדם יותר. בעולם ה-AI, זו פרקטיקה לגיטימית ונרחבת ליצירת מודלים יעילים יותר. אבל האמריקאים טוענים שהסינים לקחו את זה צעד אחד קדימה, ובאופן זדוני. הם לא רק יצרו מודלים קטנים — הם ״שאבו״ יכולות ליבה מהמודלים האמריקאיים כדי לחזק את המוצרים שלהם.
לפי הדו״ח, החברות הסיניות ״חילצו״ יכולות ממודלים כמו Claude של Anthropic, ChatGPT של OpenAI, Gemini של Google ו-Grok של xAI. למשל, DeepSeek לכאורה זיקקה ארבע גרסאות שונות של Claude, שתי גרסאות של Gemini, חמש גרסאות של ChatGPT ו-Grok 4 כדי ליצור דאטה סינתטי לאימון המודלים R1 ו-R3 שלה. Moonshot AI הואשמה בזיקוק 18 מודלים אמריקאיים שונים, כולל Fable 5 של Anthropic, כדי לפתח את מודלי Kimi שלה. האמריקאים מעריכים שהקמפיינים הללו כללו מיליארדי טוקנים ומיליוני בקשות — היקף אדיר שמציב אותם בליגה אחרת.
הימנעות מגילוי: משחק החתול והעכבר
מחברי הייעוץ לא הסתפקו בטענות כלליות. הם ציינו שיטות ספציפיות שבהן השתמשו החברות הסיניות כדי להסוות את פעילותן: פיזור בקשות בין חשבונות, מודלים ופלטפורמות שונות; שימוש ב-APIs מקומיים, בספקי ענן של צד שלישי ובאגרגטורים כדי לטשטש מטא-נתונים של משתמשים; והיעזרות בפרוקסי ובשווקים אפורים כדי לעקוף מגבלות גיאוגרפיות, תנאי שימוש ומנגנוני בטיחות מובנים. לדברי האמריקאים, הפעילות הזו נעשתה, ככל הנראה, בידיעת הממשלה הסינית, אם כי לא נטען שהמודיעין הסיני שיחק תפקיד ישיר.
הקשר רחב יותר: הקרב על ההובלה
ההאשמות האלה מגיעות על רקע מתיחות גוברת. נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, צפוי להיפגש עם הנשיא שי ג׳ינפינג ב-24 בספטמבר, ודוברים משני הצדדים החליפו האשמות בשבועות האחרונים בנוגע לגניבת סודות מסחריים בתחום ה-AI. בארה״ב רואים ב-AI תחום אסטרטגי במאבק על ההובלה העולמית, והטענות הללו מציגות את סין כמי שמנסה ״לרכב בחינם״ על החדשנות האמריקאית.
מה עושים עכשיו?
הייעוץ המשותף ממליץ לחברות האמריקאיות לשפר את אימות זהות המנויים, לשתף מידע על התנהגות חשודה, ובמקרים מסוימים — אף להוריד את איכות התגובות לשאילתות שמזוהות כזדוניות. במקביל, קורא הממשל ל״תגובה מתואמת״ הכוללת שיתוף פעולה בין הממשלה, התעשייה הפרטית ומדינות בעלות ברית.
אירוניה או צביעות?
מעניין לציין שגם חברות ה-AI האמריקאיות עצמן מתמודדות עם תביעות מצד אמנים, מחברים וארגונים, בטענה שהן אימנו את המודלים שלהן על יצירות המוגנות בזכויות יוצרים. בעולם שבו שיתוף משקולות (weights) ומדדים הוא נפוץ, הגבול בין ״העתקה מזיקה״ ל״שיתוף לגיטימי״ מטושטש יותר מתמיד.
בסופו של דבר, מדובר בפרק נוסף במלחמת ה-AI הקרה בין ארה״ב לסין. אם ההאשמות נכונות, זה אומר שחברות AI סיניות בנו את יכולות הליבה שלהן על בסיס מודלים אמריקאיים — עובדה שמערערת את הטענות לחדשנות עצמאית ומעלה שאלות קשות לגבי עתיד הקניין הרוחני בתחום. חברות ה-AI האמריקאיות, שמשקיעות הון עתק במו״פ, כנראה יגבירו את מאמצי ההגנה. לנו, בתעשייה הישראלית, זו תזכורת לכך שהכלים שאנחנו בונים ומשתמשים בהם הם חלק מזירת קרב גלובלית.