Anthropic רוצה לשבש את הפארמה: הישראלית Immunai אומרת שזה רק החלק הקל
Anthropic, ענקית ה-AI האמריקאית, הודיעה רשמית על פתיחת תוכנית פנימית לגילוי תרופות חדשות, ומסמנת יעד חדש לשיבוש. יריבים בתעשייה, בהם הישראלית Immunai, מעריכים ש-Anthropic נוגעת רק בחלק הקל של הבעיה - הגילוי הראשוני - ומתעלמת מהאתגר האמיתי והיקר פי עשרות מונים: הצלחה בניסויים קליניים, שנכשלים ביותר מ-90% מהמקרים.
שוק התרופות על הכוונת. חברת ה-AI האמריקאית Anthropic, ששווייה מוערך בעשרות מיליארדים ושהשוק הפיננסי כבר מתכונן להנפקתה, הודיעה רשמית על כניסה לתחום חדש: גילוי תרופות. אחרי שזעזעה את מניותיהן של חברות תוכנה בתחומים כמו משפט ומכירות עם תוספים ל-ChatGPT שנועדו להחליף את שירותיהן, Anthropic שמה עתה על הכוונת את ענקיות הפארמה. אבל מתברר שיש גורמים שמטילים ספק בפוטנציאל השיבוש.
המהלך של Anthropic
באירוע שנערך לאחרונה בסן פרנסיסקו, אריק קאודרר-אבראמס, מנהל תחום מדעי החיים ב-Anthropic, הכריז שהחברה השיקה תוכנית פנימית (in-house) לגילוי תרופות חדשות. לדבריו, הם יתמקדו בתרופות ל"מחלות מוזנחות" - כאלה שחברות תרופות מסורתיות הזניחו בגלל פוטנציאל רווח נמוך.
"אנחנו עושים את זה כי אנחנו מאמינים שכדי לבנות את הכלים המתאימים להאצת התעשייה, אנחנו צריכים לחיות לצדה", הסביר קאודרר-אבראמס. "אין תחליף לניסיון משלך, להיכנס לשוחות עם כולם כשמנסים לפתח תרופות". באתר החברה נכתב ש-AI "יכול להאיץ דרמטית את קצב הגילויים המדעיים ואת פיתוח הטיפולים הרפואיים".
Anthropic מתכוונת למנף את מודלי ה-AI המתקדמים שלה, כמו Claude, כדי לזהות מטרות ביולוגיות חדשות ו/או מולקולות פוטנציאליות לתרופות, תהליך המכונה "Discovery". אם זה יעבוד, זה יכול לקצר שנים משלב המחקר הראשוני. המהלך מציב את Anthropic בתחרות ישירה עם יוזמות של ענקיות טק אחרות, כמו Isomorphic Labs של Alphabet (שמבוססת על טכנולוגיית AlphaFold), וגם עם חברות התרופות עצמן שמפתחות כלי AI.
אבל מהמומחיות הישראלית מגיע קול שונה.
"הבעיה הקשה היא לא בגילוי, אלא בלהביא תרופה לשוק"
לפחות גורם אחד בתעשייה הישראלית מעריך שפוטנציאל השיבוש מוגבל. ד"ר נועם סולומון, מייסד ומנכ"ל חברת הביוטק הישראלית Immunai, טוען ש-Anthropic נוגעת בחלק הקל יחסית של השרשרת.
"גילוי תרופות זו בעיה יותר 'קלה' בשרשרת המזון של הבאת תרופה לשוק", הוא מסביר. "הבעיה הקשה יותר היא איך גורמים לתרופות להצליח בניסויים הקליניים. את הבעיה הזו הם לא פותרים, אין להם את הדאטה הרלוונטי שיכול לפתור אותה".
סולומון מפרט: ברגע שמגלים מולקולה מבטיחה, מתחיל תהליך פיתוח קליני שנמשך בממוצע כעשור, עולה כ-2.7 מיליארד דולר, ו-מעל 90% מהניסויים נכשלים. כאן, לדבריו, טמונה הבעיה האמיתית של התעשייה - בעיה שדורשת דאטה מסוג שונה לגמרי.
"ה-DNA של גילוי תרופות - דאטה על חלבונים, מולקולות וכימיה - הוא דאטה סטטי", הוא מסביר. "אבל הדאטה הרלוונטי לבעיה של איך לעזור לתרופה בניסויים הקליניים, הוא ממוקד מטופלים. הוא נמצא בבדיקות ביולוגיות, ביופסיות, תיקים רפואיים - מאגרי נתונים ארוכי טווח. לדאטה הזה חברות ה-AI הגדולות אין גישה, כי הוא נמצא אצל חברות התרופות ובתי החולים".
התזה של Immunai שונה: הם לא מתחרים בחברות התרופות, אלא מציעים להן שותפות. החברה הישראלית, שגייסה לאחרונה סכום משמעותי, מפתחת מודל AI מתקדם שמטרתו לנבא תגובות של מערכת החיסון לטיפולים. "אספנו 50 אלף דגימות, ונגיע בעוד 4-5 שנים למיליון דגימות", אומר סולומון. "זה דאטה שלא יהיה לאנתרופיק ול-OpenAI, אלא אם חברות התרופות יקנו אותו מאיתנו".
סולומון גם מעריך שהמהלכים של Anthropic ו-DeepMind עלולים בפועל להקשות על התעשייה. "יהיו עוד הרבה יותר תרופות חדשות בשלבים הפרה-קליניים, וזה יהפוך את הבעיה של אילו תרופות שווה להשקיע בהן בפיתוח, לקשה יותר", הוא אומר. חברות התרופות, לטענתו, יירתעו מלשתף פעולה עם מי שעשוי להפוך למתחרה ישיר בתחום הגילוי.
אז מה הלאה?
Anthropic מצטרפת לרשימה ארוכה של ענקיות טק שמחפשות את ה-Billion Dollar Baby הבא מחוץ לעולם התוכנה. יש להן כסף, טכנולוגיה מתקדמת וביטחון עצמי. אבל תעשיית התרופות יודעת ללמד לקחי ענווה: גם ל-Google DeepMind, עם פריצת הדרך של AlphaFold, לקח שנים להגיע ליישום קליני משמעותי.
בינתיים, חברות כמו Immunai הישראלית, עם מיקוד צר וגישה לדאטה ייחודי, טוענות שהן אלו שמחזיקות במפתח לבעיה היקרה והכואבת באמת. כנראה שעוד נראה הרבה מאוד כותרות דרמטיות על AI שמגלה תרופות. השאלה המעניינת באמת, כמו תמיד, תהיה מי יצליח לקחת את הגילוי הזה עד קו הסיום - ה-FDA.