סין בונה חוות AI בחמישית מהעלות בארה״ב
סין מקימה במהירות חוות ענקיות לעיבוד AI במחוז מונגוליה הפנימית, בעלות של כחמישית מזו שבארה״ב. כ-30,000 עובדים מועסקים בפרויקטים, ולתושבים יש תמיכה רחבה בהם — בניגוד לארצות הברית, שבה בניית מרכזים דומים נתקלת בהתנגדות קהילתית משמעותית.
דמיינו פינה נידחת במונגוליה הפנימית, שהייתה ידועה בעבר בשדות תפוחי האדמה שלה וכיום הופכת למעצמת AI עולמית. זה בדיוק מה שקורה באולנקום (Ulanqab), שם מרכזי נתונים ענקיים צצים בקצב מסחרר, כשהם מופעלים בשילוב של אנרגיית רוח, אנרגיה סולארית ודלקים מאובנים. זו לא עוד עבודת תשתית — זה ההימור האגרסיבי של סין לעקוף את ארה״ב במרוץ ה-AI.
אז מה בעצם קרה כאן?
אולנקום (Ulanqab), שבמונגוליה הפנימית שבסין, היא ביתו של אחד מפרויקטי התשתית הגדולים והמהירים ביותר במדינה: מרכזי נתונים רבי-קומות, המותאמים לעומסי עבודה של AI. אתר הבנייה משתרע על שטח בגודל של עיר אמריקאית קטנה, ועשרות מרכזים מוקמים בו זמנית. כ-30,000 עובדים מכל רחבי סין נמצאים באתר — זריקת עידוד מבורכת במדינה שמתמודדת עם אבטלת צעירים גבוהה.
למה דווקא שם?
הבחירה במונגוליה הפנימית אינה מקרית. אולנקום מציעה כמה יתרונות מרכזיים: אנרגיה זולה וזמינה בשפע, המגיעה משילוב של מקורות מתחדשים — זהו אחד האזורים הסוערים ביותר מבחינת רוחות במחוז — ושל דלקים מאובנים; וגם אקלים קר לאורך כל השנה, שמפחית משמעותית את עלויות הקירור. זהו גורם קריטי עבור מרכזי נתונים שמייצרים כמויות עצומות של חום. הקרקע והעבודה כאן זולות בהרבה מבערי החוף הגדולות.
לדברי מומחים שצוטטו בדיווחים, בניית מרכזי נתונים בסין עולה כחמישית מהעלות בארה״ב, בעיקר בזכות עלויות הקרקע והעבודה הנמוכות יותר. היתרון הזה מעניק לסין יתרון משמעותי בתחרות ה-AI העולמית.
מהי התגובה המקומית?
בניגוד לארה״ב, שבה בניית מרכזי נתונים נתקלת לעיתים קרובות בהתנגדות קהילתית חריפה — שהחריפה בעקבות שינויים פוליטיים מהתקופה האחרונה — בסין כמעט שאין התנגדות. סקר של האו״ם שנערך בשנה שעברה מצא שעד 80% מהאזרחים במדינה תומכים בפיתוחים כאלה.
גם לשליטה ההדוקה של הממשלה בתקשורת ולחוסר הסובלנות שלה כלפי מחאות יש תפקיד בכך, אבל מקומיים כמו חקלאי בן 72 ובעלת דוכן אוכל ליד האתר סיפרו לכתבים שהשינויים חיוביים, משום שהם מביאים עבודה ופיתוח. לפחות שני שלישים מהסינים משתמשים ב-AI מדי יום, ולכן התרחבות התשתית עולה בקנה אחד עם תמיכה ציבורית רחבה.
מי משתתף במשחק?
ענקיות הטכנולוגיה הסיניות נכנסות למשחק בכל הכוח: Huawei, Alibaba, ByteChain, DeepSeek, Baidu ואחרות פעילות במונגוליה הפנימית. באזורים שכבר הושלמו, מרכזי נתונים מגודרים ומטופחים משתרעים לאורך שדרות שנקראו על שמם של מובילי ה-AI האלה.
ההערכה כיום היא שמודלי ה-AI הסיניים מפגרים בכשישה חודשים אחרי עמיתיהם האמריקאיים — בעיקר בגלל ההגבלות על מכירת שבבים מתקדמים — אבל הפער הולך ומצטמצם. הבנייה כאן מתבססת על מודולים מוכנים מראש, שאפשר לערום זה על זה במהירות וכך להאיץ את הקמת התשתית.
על מה המרוץ באמת?
יש מומחים שטוענים שהמפתח לשליטה ב-AI לא יהיה בסופו של דבר השבבים, אלא הגישה לחשמל. לסין יש יותר מפי שניים מכושר ייצור החשמל של ארה״ב, ותנופת התשתיות האדירה הזו באזורים כמו אולנקום מדגישה את האסטרטגיה הזאת.
כפי שאמר אחד המייסדים: ״החשמל עשוי להפוך לצוואר הבקבוק, ומי שיעבור את המכשול הזה ראשון יקבל את היתרון״. כשמרכזי נתונים צצים על אדמות שהיו בעבר שדות תפוחי אדמה, סין מהמרת על כך שהשליטה באנרגיה וביכולת החישוב היא שתגדיר את עתיד עולם ה-AI. ונכון לעכשיו, היא בונה בקצב ובעלות שקשה להתחרות בהם.
ומי יודע, אולי יום אחד החוות החקלאיות ייזכרו כזיכרון רחוק מהעידן שלפני מעצמת ה-AI.