Redwood מפעילה חוות AI מסוללות משומשות של כלי רכב חשמליים

אז ה-AI רעב לחשמל — ורעב בצורה מטורפת. חוות שרתים שמפעילות מודלים גדולים דורשות כל כך הרבה אנרגיה, שחיבורן לרשת הציבורית יכול לקחת 3–7 שנים. אבל מה אם אפשר היה להקים אותן תוך חודשים, ולנצל לשם כך סוללות שכבר עשו את שלהן? כאן נכנסות סוללות משומשות של כלי רכב חשמליים, שעשויות לפתור חלק מהבעיה.

סוללות ליתיום-יון בכלי רכב חשמליים — לרוב בין 40 ל-100 קוט״ש — מאבדות עם הזמן אחוזים ניכרים מכוחן. כשהקיבולת שלהן יורדת ל-70–80% מהקיבולת המקורית, הרכב כבר לא מעשי לנסיעות ארוכות. אבל חובבי טכנולוגיה (ואנשי מקצוע) גילו שסוללה כזו עדיין מצוינת לאגירת אנרגיה נייחת, שבה משקל ונפח פחות קריטיים.

קחו למשל את אנדרו אוסטין, יוצר תוכן ביוטיוב, שחיבר סוללת Nissan ישנה למערך סולארי בבית הוריו בבריטניה — החשמל הספיק לצרכים שלהם, ואף נשאר חשמל למכירה. באירופה, שבה כלי הרכב החשמליים פופולריים כבר שנים, השתמשו בסוללות כאלה בבתים, בעסקים ובמפעלים. מפעל Audi בגרמניה צייד מלגזות בסוללות משומשות, ואצטדיון באמסטרדם משתמש במערכת גיבוי חשמל המבוססת על סוללות Nissan.

בארה״ב, עד לאחרונה היה נהוג למחזר סוללות כאלה או להטמין אותן, אבל המדינות קולורדו וניו ג׳רזי חוקקו לאחרונה חוקים דומים לאלה של האיחוד האירופי, המחייבים יצרניות למצוא להן שימוש חוזר. וכאן נכנסות חברות כמו Redwood Materials, שמובילה את התחום.

Redwood כבר מפעילה בארה״ב רשת אנרגיה עצמאית (מיקרו-גריד), המבוססת על אנרגיה סולארית ועל סוללות EV משומשות. החברה הודיעה לאחרונה שהיא פורסת סוללות של Rivian במתקני הייצור שלה, ומפעילה כבר ארבעה מרכזי נתונים. המודל פשוט: במקום להתחבר לרשת, סוללות משומשות מאפשרות להקים חוות שרתים במהירות.

גם תעשיית הרכב משתפת פעולה. Volvo ו-Renault חברו לחברות אנרגיה בבריטניה, בשוודיה ובצרפת. חטיבת האנרגיה של Mercedes-Benz בגרמניה פיתחה תחנות אגירה מסוללות של רכבי Smart ו-EQ משומשים.

סין, אגב, היא החלוצה בתחום הרגולציה — חברות שם עוברות להשתמש בסוללות משומשות במרכזי נתונים, ועשרות ג׳יגה-ואט-שעה (GWh) פרוסים באתרים רבים.

ומה לגבי העתיד? Redwood צופה שסוללות EV שיצאו משירות יספקו חשמל למחצית מיכולת אגירת האנרגיה עד 2030. בינתיים, הסוללות האלה עושות את הדרך מהכביש לחוות השרתים.