דור ה-Z הכי מבוקש בגלל AI, אבל מתקשה למצוא עבודה
דור ה-Z מוצא את עצמו בפרדוקס: מצד אחד, חברות משקיעות ב-AI במקום בגיוס, ותהליכי סינון אוטומטיים חוסמים מועמדים. מצד שני, מעסיקים מחפשים בלהט כישורי AI, ו-35% מבני דור ה-Z מגדירים את עצמם כ-fluent בתחום. הפער בין השניים יוצר שוק עבודה מאתגר, אבל גם פוטנציאל למי שיציג את המיומנויות הנכונות.

תתארו לכם שמצד אחד מעסיקים מחפשים אתכם בלהט, ומצד שני אף אחד לא מזמין אתכם לראיון. זה בדיוק הפרדוקס שמאפיין את דור ה-Z בעולם העבודה כיום, והוא עולה בבירור משתי כתבות שפורסמו לאחרונה – ומציגות שתי זוויות הפוכות על אותו סיפור.
שוק העבודה נסגר על בוגרים טריים
לפי נתונים מ-Forbes, גיוס בוגרים טריים ירד ב-20% לעומת רמות טרום-המגפה. זה לא רק מספר יבש: אנשים כמו ברנדה אברוס, בוגרת תואר ראשון במדיה, מוצאים את עצמם מתנדבים במקום לעבוד. "עדיין לא מצאתי משהו שמתאים לי", היא אמרה. התסכול הזה מועצם על ידי מה שקורה בתוך החברות: מחקר של חברת הפינטק Ramp מצא ששליש מהעסקים מוציאים יותר מ-10,000 דולר בחודש על AI. במילים אחרות, הכסף שהיה אמור להפוך למשרות חדשות מוזרם לרכישת טוקנים – נקודות שימוש במודלים של בינה מלאכותית.
ואם זה לא מספיק, תהליך הגיוס עצמו הפך לשדה מוקשים דיגיטלי. איזולינה ייאגונֹו, ששלחה כמעט 100 קורות חיים בארבעה חודשים, קיבלה דחיות אוטומטיות כמעט מיד. היא הבינה שאלגוריתמים מסננים את קורות החיים שלה לפני שבן אדם בכלל רואה אותם. הפתרון? "החלטתי להשתמש ב-AI נגד AI", היא מספרת, וביקשה מ-ChatGPT להתאים את קורות החיים שלה כדי לעקוף את הסינון הראשוני.
הצד השני: דור ה-Z הוא ה"נכס" שמחפשים
אבל כאן נכנס הנתון המפתיע מ-Indeed: 45% מהמעסיקים מחפשים באופן אקטיבי "talent ילידי AI" – אנשים ששליטה בכלים דיגיטליים היא טבע שני עבורם. כשבודקים מי מרגיש fluent ב-AI, דור ה-Z מוביל עם 35%, לעומת 19% בלבד בכלל העובדים.
"זוהי הסתירה", אומר קייל M.K., יועץ בכיר באסטרטגיית כוח אדם ב-Indeed. "מצד אחד שומעים שצריך לצמצם משרות כניסה, מצד שני דור ה-Z, שמהווה את עיקר המועמדים לאותן משרות, נחשב למבוקש".
איפה זה פוגש את מי שכבר עובדים? לפי Indeed, רק 32% מהעובדים מרגישים שקיבלו הכשרה ראויה ל-AI מהמעסיק. חברות רבות, כך מסתבר, נמצאות ב"מדבר הכשרה" – אין להן תשתית ללמד את העובדים הקיימים איך להשתמש בכלים החדשים. ומי שכן יודע? לרוב זה הבוגרים הצעירים.
מה זה אומר עלינו, בתעשייה הישראלית?
בישראל, שבה שוק ההייטק רווי חברות SaaS ו-GenAI, הביקוש למועמדים שמכירים מקרוב את הכלים החדשים רק עולה. אם אתם מנהלים צוות, שווה לשאול: האם אתם מכשירים את העובדים שלכם לעבוד עם מודל AI, או שאתם סומכים על כך שהם כבר יודעים? ואם אתם מחפשים עבודה, ייתכן שהניסיון המעשי שלכם עם ChatGPT, Copilot או כלים אחרים שווה יותר ממה שחשבתם.
בסופו של דבר, דור ה-Z תקוע בין שני כוחות: שוק שמצמצם משרות כניסה, ומעסיקים שמחפשים כישורים שהם דווקא כן מחזיקים. מי שיצליח לנווט בין השניים – בין אם זה באמצעות שימוש יצירתי ב-AI כדי לעקוף סינון, או הצגת מיומנויות דיגיטליות בראיון – ימצא את עצמו בעמדת יתרון.
אז אולי הפתרון הוא לא לבחור צד, אלא להבין שה-AI הוא גם מכשול וגם הזדמנות – תלוי איך משתמשים בו.