ידיעות בינה מלאכותית בנושא BOOK
OpenAI מנהלת משא ומתן לגיוס כספים לפי הערכת שווי של 1.2–1.5 טריליון דולר, קפיצה של עד 76% לעומת השווי במרץ. זה קורה למרות קריאות להאטת פיתוחם של מודלים מתקדמים ותקריות בטיחות. אנליסט מסביר שהשוק מתייחס לחששות כאל התחייבות לשקיפות שאינה עולה דבר מבחינת הצמיחה, וכי המטרה העיקרית היא גיוס הון לפיתוח, לא הנפקה ציבורית.
מייסדי Axios מוציאים ספר חדש, ״Simplify״, שבו הם טוענים ש-AI הוביל לעוד מיילים, מצגות ו״פעילות דמוית עבודה״ במקום לייעל. הם מציעים לבצע בדיקות חודשיות למחיקת משימות מיותרות, ו-Axios פרסמה הנחיות פנימיות למנהלים על תקשורת ברורה לגבי סיכוני AI, עם דגש על פיקוח אנושי וגבולות מוגדרים.
דיסני ממנה את Karandeep Anand, מנכ״ל Character.AI לשעבר, ל-CTO הראשון שלה. Anand ידווח ל-Josh D'Amaro ויפקח על כל צוותי הטכנולוגיה וה-AI, וזאת אף על פי שבספטמבר 2025 שלחה דיסני ל-Character.AI מכתב בדרישה להפסיק את הפעילות, בטענה שהחברה הפרה את זכויות היוצרים של דיסני על דמויותיה.
מועצת הפיקוח של Meta הפכה את החלטת החברה והורתה להסיר סרטון deepfake גזעני נגד פליטים מפייסבוק. המועצה קבעה שההגנות הנוכחיות של Meta מפני מניפולציות ב-AI "אינן מספקות" ודרשה שורה של שינויים: הורדת הסף לתוויות AI, מסכי ביניים מחייבים לתוכן מזויף ועונשים על הפצה חוזרת. זאת אחרי ש-Meta קבעה שהסרטון, שלא זכה כלל לבדיקה אנושית, אינו מפר את כללי הקהילה.
Meta משיקה את Meta One, שירות מנוי ל-AI עם תוכניות למשתמשים, עסקים ויוצרים. הצעד מגיע אחרי השקעה של 14.3 מיליארד דולר ב-AI וגידול של מאות אחוזים בהכנסות מהמנויים הקיימים, עם תחזיות להכנסות של מיליארדים עד 2030.
אחרי שמונה ימים של תמיכה כושלת, בוט ה-AI של מטא יעץ לצלם הישראלי גיל נחושתן לשלוח מכתב תביעה נגד החברה עצמה ואף ניסח את המכתב. האירוע חושף את חוסר היציבות של מערכות תמיכה אוטומטיות — שיכולות להסלים בעיות במקום לפתור אותן.
גיא טיטונוביץ׳, מנכ״ל CHEQ הישראלית, מזהיר שבבחירות הקרובות יזוזו עשרות אלפי קולות או אפילו מאות אלפים בשל מתקפות בוטים מבוססות בינה מלאכותית. הוא טוען שזו תהיה מערכת הבחירות החמורה ביותר, בשל יכולות הזיהוי המוגבלות של הפלטפורמות והיעדר רגולציה, ומצפה לקפיצה בתנועת הבוטים חודש לפני הבחירות.
נעצר גבר מרג'סטאן בחשד שיצר סרטוני Deepfake של השר הראשי של טמיל נאדו, C Joseph Vijay, כדי להונות את הציבור. הסרטונים הופצו ברשתות חברתיות, והמשטרה חוקרת אם מעורבת בפרשה רשת פלילית רחבת היקף.
טרנד האינסטגרם החם: שימוש ב-ChatGPT כדי ליצור תמונות פנים שנראות כאילו צולמו בשנות ה-80. מומחי פרטיות מתריעים שההנאה עלולה לעלות ביוקר — כל תמונה שאתם מעלים כדי לאמן מודל AI נאספת, מאוחסנת ועשויה להיות מועתקת או להיאסף מחדש, מה שמגביר את הסיכון לגניבת זהות.
Meta תיקנה תקלה בתכונה ב-Meta AI שגרמה למודל לשאול שאלות חודרניות על ילדים בפוסטים של הורים. האירוע הוויראלי של Kalie Robins מ-Utah חשף כיצד ה-AI אוסף מידע ממקורות שונים — כולל פרופילים של בני משפחה ותמונות שנמחקו כביכול. Meta לא יצרה קשר ישיר עם Robins ולא התנצלה.
מדינת Missouri חתמה על שותפות נרחבת עם Google להכנסת כלי AI כמו Gemini ותוכניות הסמכה בחינם לכל מערכת החינוך ולמרכזי הקריירה שלה. ידוע שמחנכים במדינות שונות מתמודדים עם עומס בירוקרטי, והמיזם נועד להחזיר להוראה 10 שעות שבועיות שהולכות כיום לאדמיניסטרציה. המהלך בולט במיוחד משום שב-Missouri דנים לאחרונה בחקיקה שתגביל מאוד את השימוש במסכים בבתי הספר היסודיים — וההשקעה של Google במדינה נאמדת ב-15 מיליארד דולר.
Anthropic דוחה את פרסום התשקיף שלה ואת תחילת שיווק ההנפקה לחודש אוקטובר. דחייה זו מסיטה את אחת מהנפקות ה-IPO הגדולות בענף ה-AI — עם שווי פוטנציאלי של 2 טריליון דולר — לתקופה רגישה לפני הבחירות בארה״ב, על רקע אזהרות אנליסטים לגבי שווי גבוה ותנודתיות בשוק.
קליפורניה העבירה יותר מ-20 חוקים שמגבילים AI ורשתות חברתיות, בהם "חוק אדם", שיחייב צ'אטבוטים להגן על ילדים. OpenAI, החברה שהטכנולוגיה שלה עמדה במרכז המקרה הטרגי שעליו מבוסס החוק, דווקא מגבה אותו. המהלך מציב סטנדרטים חדשים שעשויים להשפיע על טכנולוגיות ישראליות הפונות לארה"ב.
תגובת נגד הולכת וגוברת לתוכן AI באיכות ירודה (״AI slop״) שמציף את האינטרנט. יוצרים ועסקים קטנים, כמו מעצב כרטיסי ברכה בבלפסט, מחרימים אותו וטוענים שהוא פוגע במשרות ובאיכות האמנותית. פלטפורמות גדולות כמו Google ופייסבוק מוצפות, ויש מי שטוענים שה-AI בעצם מאפשר יצירתיות להמונים.
קבוצות אינטרס דורשות מה-FTC לחקור חברות AI שקונות ספרים, סורקות אותם לאימון מודלים ואז משמידות את העותקים הפיזיים. הצעד מסמן חזית חדשה במאבק על נתוני אימון AI, עם חשש לאובדן ספרים נדירים ופגיעה בתחרות – במיוחד מול סטארטאפים שצריכים גישה למקורות.
הייטקיסט ישראלי טוען שהוא משתמש ב-AI כדי לעבוד בשתי עבודות הייטק במקביל, במשך 40 שעות בשבוע. הפוסט שלו בפייסבוק, ״משכורות בהייטקס״, מעורר דיון על תפוקה ועבודה מרחוק. זה עולה לו 100 דולר בחודש ומקצר את זמן ביצוען של משימות מסוימות ל-20 דקות.
אפליקציית Meta AI ל-Mac הושקה עם שיתוף מסך שמאפשר ל-AI לראות את העבודה שלכם וליצור תוכן עסקי. האפליקציה מתחברת ל-Google Workspace ולכלים של פייסבוק, ומספקת תובנות מותאמות לעסקים קטנים — אבל שימו לב: המידע שלכם יכול לשמש לפרסום.
תחקיר חדש חושף ש-Amazon קונה ספרים נדירים בכמויות מסחריות, סורקת אותם לצורך אימון מודלי AI ואז משמידה את המקור הפיזי. המעקב הוביל למחסן בלאס וגאס עם לוגו של דינוזאור טורף ספר. חברות AI פונות לספרים פיזיים כדי להימנע מתביעות על הפרת זכויות יוצרים ולקבל מידע שלא נוצר בידי AI, מה שמעלה שאלות אתיות קשות לגבי שימור התרבות.
DoiT הישראלית-אמריקאית רכשה את Attribute, סטארטאפ שהוקם על ידי יוצאי יחידה 81, תמורת 65 מיליון דולר. Attribute מאפשרת מדידה בזמן אמת של הוצאות AI וענן, ו-DoiT השקיעה כבר 200 מיליון דולר ברכישות דומות בשנתיים האחרונות. ההוצאה על AI צפויה לגדול פי שלושה בשנה הקרובה.
חנויות ספרים יד שנייה בבריטניה, באירלנד ובמקומות נוספים מדווחות על גל הזמנות מסתוריות, אקראיות וגדולות שמשבשות את השוק. החשד: חברות AI רוכשות ספרים בכמויות כדי לסרוק את תוכנם — ולעיתים לגרוס אותם. הדיווחים מגיעים לאחר שנחשף כי Anthropic הקימה פרויקט ייעודי לסריקה "הרסנית" של ספרים.
Warner Bros. שיתפה פעולה עם פודקאסט AI בשם DogPack כדי לקדם את סרט המדע הבדיוני החדש ״The End of Oak Street״ באמצעות סרטון בן 90 שניות, שבו מככבים כלבים מונפשים. הסרטון עורר ביקורת חריפה ברשת על השימוש באנימציה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית, מה שמעלה שוב את הוויכוח על תפקיד ה-AI בקמפיינים שיווקיים גדולים.
מנכ״ל Meta, מארק צוקרברג, התנצל בפני ממשלת הודו על חומרי פגיעה מינית בילדים ותכנים מזויפים בפייסבוק ובאינסטגרם. ההתנצלות מגיעה לאחר שפייסבוק מחקה בטעות פוסט של ראש הממשלה מודי, וממשלת הודו מאיימת לבטל את החסינות המשפטית של החברה אם לא תפעל לפי החוק המקומי — מה שעשוי לחשוף אותה לתביעות ענק.
בחירות 2026 בארה״ב מסמנות את כניסתה של הבינה המלאכותית למערכת הפוליטית ככוח מרכזי: גם לחיזוי הצבעה דרך ניתוח טביעת רגל דיגיטלית — בדיוק של 85%, על פי מחקר — וגם כנשק פוליטי: צ׳אטבוטים משכנעים, יצירת בוחרים וירטואליים וקרב על התשובות של מודלים גדולים כמו ChatGPT ו-Claude. מחקר חדש מראה ששיעור השגיאות העובדתיות ירד לאפס, אך נותרו מגבלות קריטיות.
ה-FCC האמריקאי אסר ייבוא של רובוטים הומנואידיים המצוידים ב-AI ומיוצרים מחוץ לארה״ב, מתוך חשש שהם יאספו מידע רגיש ויעבירו אותו לגורמים עוינים. חברות שכבר מייצרות מחוץ לסין, כמו Ati Robotics שמרכיבה את הרובוטים שלה בהודו, נמצאות בעמדת יתרון. האיסור נכנס לתוקף ב-4 באוגוסט 2026.
לאחר שנורה למוות בידי סוכן ICE ביוסטון, שני מוזיקאים חיברו קורידו לזכרו — בעזרת מחוללי שירים מבוססי AI כמו Zona ו-BandLab. היצירות הופצו בפייסבוק ובטיקטוק (פוסט אחד חצה 40 אלף צפיות) והפכו לסמל למהירות שבה הקהילה מנציחה בעידן הבינה המלאכותית.
ה-SCMP ופרסומים אחרים מצביעים על לחץ גובר לרגולציית AI בארה״ב, עם לקחים מהכשלים של פיקוח על מדיה חברתית. ה-AI דורש שקיפות ושיתוף פעולה בין החברות לממשלה כדי למנוע משברי אמון — וארה״ב צריכה להוביל מהלך גלובלי, אחרת תאבד יתרון מול סין.
מוכרי ספרים נדירים באוסטרליה מתריעים מפני גל הזמנות חריג מחברות שקונות ספרים בכמויות ומגרסות אותם אחרי סריקה. התופעה, המכונה ״סריקה הרסנית״, נפוצה בתעשיית ה-AI. חברות מחפשות ספרים שפורסמו לפני 2022 כ״חומר גלם״ נקי מתוכן AI, כדי למנוע קריסת מודלים. תביעה נגד Anthropic קבעה שהפרקטיקה חוקית, אך המורשת התרבותית נפגעת.
מטא מתכננת להשקיע עד 145 מיליארד דולר בתשתיות AI בשנת 2026 — פי שניים מהשנה שעברה. התזרים החופשי צנח ב-91%, החוב תפח ל-83 מיליארד, ואין רכישות מניות חוזרות. ההכנסות עדיין חזקות (27% גידול), אבל מודלי ה-AI של החברה — Muse Spark ו-Muse Image — לא מרשימים את השוק.
מחקר חדש חושף שנתח עצום מהספרים העצמאיים שנמכרים באמזון נכתבו רובם ככולם על ידי מודלי AI, ומכירותיהם מסתכמות בעשרות מיליוני דולרים. קוראים מתקשים להבחין, סופרים אנושיים מרגישים שנמחקו מהשוק, ומדיניות אמזון בנושא מתירנית ודורשת גילוי רק בפניה — לא מהגולשים.
תרמית חדשה בפייסבוק וברשתות חברתיות משתמשת בסיפורים עצובים שנוצרו על ידי AI כדי לנצל קונים תמימים ולרמות אותם לשלוח כסף או לרכוש מוצרים. ככל שה-AI הופך נגיש יותר, התרמיות הללו מתוחכמות יותר וקשות יותר לזיהוי, מה שמוביל לאובדן כספי משמעותי למשתמשים.
