ידיעות בינה מלאכותית בנושא NOMI
מחירי מוצרי AI צוללים ומודלים חינמיים צצים, אבל עלויות הפיתוח של ענקיות הטכנולוגיה ממשיכות לטפס. משקיעים רבים נקרעים בין הזדמנות בשוק צומח לבין החשש שההשקעה האדירה בתשתיות ענק תתברר כשגויה, ומחפשים את מי שירוויח במציאות החדשה הזו.
מחקר של סטנפורד חושף שמאז 2022, התעסוקה בקרב צעירים בני 22–25 במשרות החשופות ל־AI ירדה ב־11%. הפגיעה נובעת מירידה בגיוסים, לא מפיטורים, ומשפיעה במיוחד על תחומים כמו הנהלת חשבונות ומזכירות.
משקיעים גלובליים חוששים שהחוב האמריקאי העצום הפך לבלתי־בר־קיימא, מה שדחף את תשואות האג"ח לשיא של 20 שנה ואילץ את האמריקאים לשלם יותר מ-963 מיליארד דולר בריבית השנה — יותר מהוצאות הביטחון שלהם. הדאגה גברה כשתקציבי ה-AI של ענקיות הטכנולוגיה מתחרים בממשלה על מימון בשוק האג"ח.
מאה שנה אחרי שהנרי פורד קבע את שבוע העבודה בן חמישה הימים, ה-AI מערער את המודל. ביל גייטס וסטיב כהן הבטיחו שבוע מקוצר, אבל בפועל חברות משתמשות ביעילות כדי להגדיל את התפוקה — לא להעניק יום חופש. ב-Fiverr הישראלית רואים את העבודה הופכת ל-24/7.
צעירים בארה"ב מתרחקים ממסלולי קריירה אקדמיים מסורתיים ופונים לעבודות כפיים כמו ריתוך, HVAC ותיקון מטוסים, מתוך חשש ש-AI יחליף משרות צווארון לבן. הסקר מראה ש-38% מעובדי מרפאות רופאים אינם מרוצים מעבודתם — הרבה פחות מעובדי מסעדות ובתי קפה.
Morgan Stanley חוזה ששוק ה-AI יגיע ל-1.4 טריליון דולר עד 2027, אבל המחירים לצרכנים כבר עולים: אינפלציית התוכנה הגיעה ל-60% בתחילת 2026, ו-49% מהמנהלים קיצצו בפריסות AI Agents כי העלויות עלו על היתרונות. מחירי ה-Token אמנם ירדו לשפל שנתי, אבל הצריכה שלהם גדלה פי 5–30.
כלכלת סינגפור צמחה ב-5.9% ברבעון השני של 2026, מה שדחף את הממשלה להעלות את תחזית הצמיחה השנתית ל-4.5%–5.5%. הכלכלה נהנית מהשקעות עתק ב-AI של ענקיות הטכנולוגיה, אך הבנק המרכזי מזהיר שהכלכלה העולמית תלויה מדי בבום הזה, ומניות חברות השבבים מתנדנדות.
מחקר של נומורה הולדינגס על שוק העבודה בהודו, שבחן את התקופה מ-2022 ועד אוגוסט 2026, מראה ש-AI יצרה כ-83 אלף משרות חדשות, לעומת 32 אלף משרות שאבדו. הנתון האופטימי הזה מגיע עם אזהרה: מי שאיבד את עבודתו בשירות הלקוחות לא מצליח לעבור בקלות להנדסת AI, ושוק העבודה מתפצל למנצחים ולמפסידים חדשים.
קרן לינוקס הקימה את Tokenomics Foundation, מיזם לקביעת סטנדרטים לניהול כלכלת ה-AI. יותר מ-30 חברות, בהן IBM, Oracle ושלוש חברות ישראליות, הצטרפו כחברות מייסדות. הקרן נועדה לסגור פער הולך וגדל בין ההוצאות המזנקות על AI — גידול של פי 24 בצריכת הטוקנים עד 2030 — לבין היכולת למדוד את ערכן.
Morningstar טוענת שפחדי ה-AI מוגזמים, על רקע רווחים חזקים של חברות ויציבות מקרו-כלכלית. החברה מדגישה את חשיבות הגיוון בתיק ההשקעות, ובפרט את האטרקטיביות של שווקים מתעוררים, על רקע הירידות האחרונות במניות הטכנולוגיה והחשש מהתפוצצות בועה.
אלון מאסק רומז שיתרום את הונו לצדקה בתגובה לאתגר של זוכה פרס נובל, אך מותיר את הפרטים מעורפלים. התשובה מגיעה על רקע טענותיו שה-AI יבטל את הצורך בכסף עד 2036, בעוד שדו"ח מ-2024 חושף שתרומותיו הקודמות הופנו ברובן לארגונים הקשורים לחברותיו.
גוגל מרחיבה דרמטית את השימוש ב-AI באבטחת כרום, עם 1,072 באגים שתוקנו בחודש יוני – יותר מ-23 הגרסאות הקודמות יחד. המערכת מאתרת חולשות, ממיינת דיווחים, מייצרת תיקונים ואפילו כותבת בדיקות אוטומטית, כולל באג שחבוי בקוד 13 שנה. החברה עוברת לעדכונים שבועיים כדי להתמודד עם קצב הולך וגובר של תקיפות מבוססות AI.
OpenAI הורידה את מחירי מודלי GPT-5.6 Luna ב-80% ו-Terra ב-20%, שלושה שבועות בלבד אחרי ההשקה. המהלך מגיע על רקע תחרות גוברת מסין ומחברות כמו Anthropic, ולחץ מחברות אנטרפרייז שפקחו את הוצאות הטוקנים שלהן. בנוסף, Sol קיבל Fast mode חדש שמהיר פי 2.5.
נייר חדש של BIS חושף שבום ההשקעות ב-AI — מעל טריליון דולר בשנים 2025-2026 מצד חמש חברות ה-hyperscale — יוצר כוחות כלכליים סותרים שמקשים על בנקים מרכזיים לקבוע מדיניות ריבית. הביקוש מזנק עכשיו, אבל הפריון העתידי עדיין לא מדיד.
הנציבות האירופית משיקה תוכנית של 10 מיליארד יורו להקמת שבע חוות AI ענקיות, בניסיון לסגור פער מול ארה"ב וסין. המהלך צפוי למשוך 20 מיליארד יורו נוספים מהשקעה פרטית. חמשת ספקי הענן הגדולים באירופה הם כולם אמריקניים — ובריסל מנסה לשנות את המשוואה.
טים קוק ערך את שיחת ההכנסות האחרונה שלו כמנכ"ל אפל, על רקע חששות מעליית מחירי הזיכרון שפוגעת בשולי הרווח. הוא הציג את גישת ה-AI ההיברידית של החברה כ"נשק תחרותי", חלופה חסכונית להשקעות הענק של חברות אחרות בענן. מניית אפל עלתה ב-2,400% בתקופתו.
מחקר חדש חושף שנתח עצום מהספרים העצמאיים שנמכרים באמזון נכתבו רובם ככולם על ידי מודלי AI, ומכירותיהם מסתכמות בעשרות מיליוני דולרים. קוראים מתקשים להבחין, סופרים אנושיים מרגישים שנמחקו מהשוק, ומדיניות אמזון בנושא מתירנית ודורשת גילוי רק בפניה — לא מהגולשים.
ניתוח חדש ב-Forbes טוען שהטעות הגדולה של חברות היא לבלבל בין קניית כלי AI לבין שינוי ארגוני אמיתי. מחקר של McKinsey מראה שהחברות שמצליחות עם AI לאו דווקא מחזיקות בטכנולוגיה הכי מתקדמת — אלא אלה שמעצבות מחדש את צורת העבודה. ב-12 החודשים הבאים, מי שלא יעשה את השינוי הזה צפוי לשלם מחיר.
יצרנית השבבים הסינית CXMT זינקה ב-470% ביום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי, והפכה לחברה הציבורית הגדולה בסין עם שווי של 485 מיליארד דולר — מעל Tencent. ההצלחה נובעת מביקוש אדיר לשבבי AI, מצמיחה של 700% בהכנסות ומכך שרק 7% מהמניות היו זמינות למסחר, מה שיצר לחץ קנייה אדיר.
מאנדיי הישראלית מפטרת 620 עובדים (20% מכוח העבודה) בגלל מעבר ל-AI – למרות שההכנסות ממשיכות לצמוח. המהלך חושף את הלחץ על מודל ה-SaaS המסורתי: לקוחות יצטרכו פחות עובדים ולכן ישלמו על פחות משתמשים. גם וויקס, אמדוקס וסיילספורס מרגישות את הלחץ, ומשקיעים מעריכים שמדובר בגל ראשון בלבד.
מניית Meta צנחה ב-11% לאחר שדיווחה על גידול של 55% בהוצאות AI ל-42 מיליארד דולר, בזמן שהרווח הנקי ירד ב-14%. משקיעים מודאגים מכך ש-98% מההכנסות עדיין מגיעות מפרסום מסורתי, בעוד ש-Microsoft הצליחה עם עסקי ענן AI ברורים.
מחירי שבבי הזיכרון מזנקים ב-370% בדרום קוריאה, תופעה שמכונה 'chipflation', ומעמידה את כלכלת ה-AI במבחן. אנליסטים מ-Bank of America ו-UBS ממליצים להישאר עם השקעות בחומרת AI, בשל ביקוש גובר ממודלים חדשים כמו Kimi K3 ומחסור שצפוי להימשך עד שנה.
סין חוותה צמיחה כלכלית חזקה ברבעון השני של 2026, כש-IT ו-AI היו אחראים ליותר מ-50% מהגידול. הייצוא ב-AI תרם 1.1% לתמ"ג בארבעת החודשים הראשונים, ובום הדאטה-סנטרים בארה"ב מזניק את הביקוש לאסיה. עם זאת, אנליסטים מזהירים ש-AI לבדו לא יפתור את הבעיות המבניות של סין.
ג'ים קריימר, מנחה 'Mad Money', דורש הוכחות מוחשיות לחברות שמשקיעות ב-AI – אחרת הספקנות תגבר. הוא מציין שההוצאות צפויות להגיע לטריליון דולר עד 2027, אבל הלקוחות הסופיים מתקשים להצביע על רווחים. בנוסף, הוא מייעץ להפחית חשיפה למניות טכנולוגיה בגלל תנודתיות, אך עדיין שורי על Nvidia ו-Intel.
חוקרי כלכלה לא מצליחים אפילו להסכים על נתונים בסיסיים לגבי חדירת AI לשוק העבודה — כמו כמה חברות משתמשות בטכנולוגיה ואילו עובדים נפגעים. הסיבה: קצב השינוי מהיר מדי למדידה בזמן אמת, מה שמשאיר מקבלי החלטות עם תמונה חלקית בלבד.
מנכ"ל JPMorgan ג'יימי דימון חושף שבמחלקות מסוימות הצליחו לצמצם 40% מהמשרות באמצעות AI, אך מבהיר שהחיסכון לא מורגש בעלויות. במקביל, הוא מעריך שההוצאה העולמית על AI תגיע לטריליון דולר כבר ב-2027, וקורא לחברות להשתמש ב-AI בצורה מושכלת וחסכונית.
מנכ"ל קבוצת דנאל, אורן לוי, טוען ש-AI ורובוטים ישפרו את הסיעוד אך לא יחליפו עובדים בגלל בעיית הבדידות. הוא הצביע על מכרז חדש כהזדמנות לחברות, לצד מחסור של 18 אלף עובדים במשק שדורש היערכות לאומית.
ענת לוין מ-BlackRock ישראל ויפעת אורון מ-Blackstone ישראל דנו בוועידה הכלכלית באי-הרווחיות שמצדיקה את ההשקעות האדירות ב-AI, שלפי ההערכות יגיעו ל-6-8 טריליון דולר עד 2030. הן ציינו צווארי בקבוק קריטיים באנרגיה ובתשתיות, וציינו שישראל עדיין מושכת הון למרות האי-ודאות.
יותר מ-200 כלכלנים, חוקרים ומנכ״לי חברות AI חתומים על מכתב חדש וקצר המתריע מפני השינוי הכלכלי המהיר ש-AI עלול לחולל, וקוראים לפעולה מיידית. המכתב, שיזם ארגון מאוניברסיטת סטנפורד, כולל 15 זוכי פרס נובל ואת ראשי מעבדות ה-AI הגדולות, ומדגיש את הסיכון ל'שיבושים גדולים בתעסוקה'.
ג'ון ויליאמס, נשיא הפדרל ריזרב של ניו יורק, מזהיר שהביקוש ל-AI דוחף אינפלציה בארה"ב ודורש העלאת ריבית אפשרית. גולדמן זאקס מעריך שמדד הליבה PCE יעלה ב-50 נקודות בסיס עד סוף 2026, עם השפעה פי חמישה מאשר במדינות אחרות.
