ידיעות בינה מלאכותית בנושא ORIT
G7 יקיים תרגילי סימולציה של התקפות סייבר מבוססות AI על המגזר הפיננסי, על רקע אזהרות ה-IMF שלפיהן מודלים מתקדמים עלולים ליצור סיכונים מערכתיים. התרגילים יבחנו תוכניות חירום, לאחר אירועים אחרונים בדרום קוריאה ואזהרות של ה-FCA הבריטי, שלפיהן שיעור המקרים שבהם מנוצלות חולשות עלה ל-70%.
BloomX הישראלית גייסה 13 מיליון דולר בסבב A, מה שמעלה את סך גיוסיה ל-20 מיליון. החברה מציעה שירותי האבקה רובוטיים לאוכמניות ולאבוקדו, במטרה להפחית את התלות בדבורים ולאפשר ניהול מדויק של החקלאות.
בפאנל של שבוע ההשקעות, בכירי שוק ההון העריכו שבסוף 2027 גם אג״ח וגם מניות יניבו תשואה חיובית. התרחיש האופטימי לישראל: בחירות שמסתיימות בסבב אחד, סיום המלחמה עד סוף 2026, האינפלציה המקומית ממשיכה להתמתן — וצמיחה של יותר מ־5%. מנגד, תשואת האג״ח האמריקאית ל־10 שנים כבר חצתה 5% והגיעה ל־5.3%.
מנכ״ל רשות החדשנות הפורש, דרור בין, מסביר את גל הפיטורים בהייטק כשילוב של התחזקות השקל ועליית ה-AI, שאותו הוא מכנה ״הרס יצירתי הכרחי״. בקדנציה שלו, הוא הוביל להסטת השקעות ל-Deep Tech ולהקמת קרנות ענק להשקעות בשלבים מוקדמים, לצד מסלולי חירום מהירים שמנעו קריסת חברות לאחר אירועי 7 באוקטובר.
סמסונג וחברות הבת שלה משקיעות מיליארד דולר ב-Helix, חברת תשתיות AI בהובלת KKR ובתמיכת Nvidia. המהלך נועד להאיץ את בנייתם של מרכזי נתונים גדולים ולפתור מחסור קריטי בחשמל, תוך הרחבת תפקידה של סמסונג בשרשרת האספקה של בינה מלאכותית. ההשקעה מצטרפת ליותר מ-10 מיליארד דולר שהמשקיעים כבר התחייבו להשקיע ב-Helix.
פרופסור ערן טוך מזהיר בפודקאסט ״המרקרים״ שחברות ה-AI מרכזות ידע אנושי בידיים מעטות, באופן שעלול להשפיע עמוקות על העבודה, הפרטיות והחיים שלנו. הוא מסביר מדוע התפטר מתפקידו במועצה להגנת הפרטיות, דן בסכנות הסייבר ובצורך ברגולציה, ומעלה שאלות על ההגנה על הפרטיות בישראל.
גוגל משלבת ב-Google Photos כלי AI ל״ארון בגדים דיגיטלי״, שסורק את התמונות שלכם ויוצר שילובים. הפיצ׳ר זמין בארה״ב, בברזיל ובהודו, אך משתמשים מדווחים שה״מדידה הווירטואלית״ של הבגדים עליכם אינה עובדת בעקביות, ובעלי חשבונות Google Workspace עסקיים נתקלים בתקלות נוספות.
מחקר חדש מאוניברסיטת Penn State מראה שמודלי AI מתמקדים במאפיינים בודדים, כמו הרגלי שתייה, בעת קבלת החלטות על השתלות, ומפגינים ביטחון-יתר לעומת חוסר החלטיות אנושי. המחקר, שהוצג בכנס FAccT 2026, מדגיש את הפער בין ערכי אנוש לבין ההחלטות של מודלים גדולים של שפה, ומעלה שאלות לגבי השימוש בהם בהחלטות אתיות רגישות.
Ant International משיקה סוכני AI אוטונומיים לניהול תשלומים, המרות מטבע ותזרים, ומשתפת פעולה עם Mastercard ו-Visa על מסגרת ״הכר את הסוכן״. לפי McKinsey, השוק הפוטנציאלי עשוי להגיע ל-5 טריליון דולר עד 2030, והמהלך הוא חלק מארגון מחדש נרחב ב-Ant Group כדי להתמקד בבינה מלאכותית.
Crusoe גייסה 3.9 מיליארד דולר בסבב F, המעניק לה שווי של 30.9 מיליארד דולר. הכסף ישמש להרחבת מרכזי AI מודולריים, כולל אתר בטקסס, ולחיזוק המודל העסקי שמשרת לקוחות כמו Meta, Microsoft ו-Oracle. החברה גם מתכננת הנפקה אפשרית, אחרי גידול חד בהכנסות.
מחקר של ה-FCA הבריטי מגלה ש-56% מהמשקיעים הצעירים בוטחים ב-AI יותר ממדיה מסורתית כמקור לייעוץ השקעות. הבעיה: רבים מהם מאמינים בטעות שמידע שנוצר באמצעות AI מפוקח ושהם יהיו זכאים לפיצוי במקרה של טעות. זה מדליק נורה אדומה גם לישראל, שבה הציבור משתמש בצ'אטבוטים גנריים שהאסדרה עוד לא הצליחה להדביק.
דעה של מנהלת פעילות Aerospike בישראל: לפני שמפטרים עובדים, חברות צריכות לייעל תשתיות ענן, דאטה ו-AI. דוח Flexera 2026 מראה ש-29% מהוצאות הענן מתבזבזות, מה שיכול לחסוך כסף משמעותי ולשמור על ידע ארגוני קריטי.
ממשלת ישראל משיקה תוכנית של 5 מיליון שקל לגיוס מומחי AI מחו״ל, על רקע 2,400 משרות פתוחות בתחום. במקביל, מחקר חדש חושף ש־76% מהמורים לא יודעים איך לשלב AI בכיתה — ומשרד החינוך מקבל ציון נמוך על הניתוק מהשטח.
חוות השרתים הופכות לסוגיה לאומית בישראל, עם הזדמנות של 100 מיליארד שקל לייצא כוח מחשוב. הממשלה דנה באתגרים כמו חיבור לחשמל ומימון, כדי לאפשר לישראל לנצל את היתרונות שלה ולא להישאר צרכנית של שירותי AI.
מאמר דעה ב-ynet קורא שלא להחזיר את פרשת אלטלנה לשיח, ומדגיש שבינה מלאכותית מחממת סכסוכים פוליטיים ישנים. הכותב מתאר חיפוש כושל אחר הספינה וטוען שניסיונות להחיות את הפרשה מסוכנים בעידן של רטוריקה דיגיטלית מפלגת.
חקירות חדשות מגלות ש-Uber משתמשת ב-AI כדי לתמחר נסיעות, עם פערים של עד 21% במחיר של אותה נסיעה. החברה מכחישה שימוש בנתונים אישיים, אך הביקורת גוברת על השקיפות. המחירים עלו ב-83% מאז 2018, הרבה מעבר לאינפלציה.
אפליקציית הדייטינג Bumble נטשה את הכלל שלה שמציב נשים במרכז ומתגייסת ל-AI כדי להציל את עצמה, אחרי ירידה חדה במספר המשתמשים וקיצוץ של 30% מכוח העבודה. כל התעשייה עוברת לבינה מלאכותית כדי להילחם בעייפות מהסווייפ, אך יש חשש שה-AI ישמש יותר למוניטיזציה מאשר ליצירת קשרים אותנטיים.
ד״ר אסף הורביץ מונה לסמנכ״ל בינה מלאכותית ברשות החדשנות, תפקיד שהיה פנוי מאז ינואר 2026. המינוי, לאחר שמונה חודשים שבהם התפקיד היה פנוי, נועד לחזק את המיקוד של הרשות בתחום ה-AI, על רקע צמיחתו כמנוע צמיחה מרכזי בתעשייה הישראלית.
איגוד המייצג כ-300 עיתונים צרפתיים הגיש תלונה לרשות ההגבלים בצרפת נגד Google, בטענה שסיכומי AI Overviews שהשיקה החברה גורמים לאובדן תנועה של 33%-38%. האיגוד טוען שההשקה החד-צדדית מפירה הסכם מ-2022 — שבמסגרתו כבר נקנסה Google ב-250 מיליון אירו בשנה שעברה.
מכון CII מפרסם דוח המתריע על פער בקיאות קריטי ב-AI בתעשיית הביטוח הבריטית, שעלול לפגוע באמון הלקוחות. הנתונים מראים ש-75% מהחברות כבר משתמשות ב-AI, אך חסרה להן מומחיות, והדוח קורא להכשרה מעמיקה יותר, מעבר לשימוש בסיסי בכלי.
כלכלת סינגפור צמחה ב-5.9% ברבעון השני של 2026, מה שדחף את הממשלה להעלות את תחזית הצמיחה השנתית ל-4.5%–5.5%. הכלכלה נהנית מהשקעות עתק ב-AI של ענקיות הטכנולוגיה, אך הבנק המרכזי מזהיר שהכלכלה העולמית תלויה מדי בבום הזה, ומניות חברות השבבים מתנדנדות.
ה-AI יוצר ביקוש שיא לחברות חשמל: חברות כמו NextEra, Constellation, Vistra ו-Oneok חותמות על הסכמי ענק עם Microsoft, Meta ו-AMA. מרכזים בווירג'יניה כבר צורכים 26% מתפוקת המדינה – והמשקיעים מתעניינים בסקטור כהימור יציב יותר ממניות שבבים.
חוקרים מ-Stanford השתמשו במודל AI שנקרא Evo 2 כדי לעצב 16 וירוסים (בקטריופאג'ים) סינתטיים שמעולם לא היו קיימים. הווירוסים מצליחים להרוג חיידקי E. coli עמידים. זהו צעד ענק בביולוגיה גנרטיבית, אך גם מעורר דאגות כבדות לגבי שימוש לרעה ב-AI ליצירת נשק ביולוגי.
רשות המסים הישראלית מטמיעה מערכות AI כדי לנתח 100% מהדוחות בזמן אמת, במקום 4% כיום. המהלך נובע מגירעון תקציבי שהולך וגדל מאז אוקטובר 2023. מי שיש לו הכנסות לא מדווחות עדיין יכול להסדיר את הדיווח עליהן עד 31 באוגוסט 2026 דרך נוהל גילוי מרצון, לפני שהאכיפה תתגבר.
שש חברות ישראליות מפתחות טכנולוגיות קירור ומוליכות-על לצמצום בזבוז האנרגיה במרכזי AI, לאחר שרשות החשמל עצרה חיבורים חדשים בגלל ביקוש לחשמל בהיקף של 27,000 מגה-וואט — יותר מכלל ייצור החשמל בארץ. אם יצליחו, הפתרונות האלה עשויים למנוע האטה באימוץ ה-AI ולתת לישראל יתרון בשוק העולמי.
ישראל ביצעה טיסת בכורה של רחפן אוטונומי מתקדם של IAI, המיועד לזהות שריפות יער דקות ספורות אחרי פריצתן. הפרויקט, שיתוף פעולה נדיר בין משרד הביטחון הלאומי, רשות החדשנות, IAI, הטכניון וכבאות, משתמש ב-AI וסריקה אינפרה-אדומית ליצירת תמונת מצב בזמן אמת. הטיסה מגיעה על רקע גל חום קיצוני שצפוי בסוף השבוע, עם 47 מעלות בגליל.
הסטארטאפ הישראלי קדמה, יחד עם IBM ו-RIKEN, הדגימו לראשונה יתרון קוונטי בחישוב מדעי. המחשב הקוונטי ביצע ב-7 שעות מה ש-700 אלף מעבדים קלאסיים לא הצליחו, עם תוכנת QESEM שמפחיתה שגיאות. זה צעד חשוב לקראת מסחור הטכנולוגיה, אחרי שנים של הבטחות בתחום.
רשות החשמל מפסיקה ל-140 יום את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים, לאחר שביקוש מפרויקטי AI זינק ל-27 אלף מגה-ואט – כמעט פי שלושה מהצריכה הממוצעת. ההחלטה, שמגיעה חודש אחרי אישור תוכנית AI לאומית, נועדה למנוע התחייבויות שווא לרשת החשמל, אך מעוררת ביקורת חריפה בקרב יזמים על פגיעה בוודאות הרגולטורית.
קרדיוקול הישראלית, שפיתחה AI לגילוי שבץ מוחי מניתוח קול בשיחות טלפון, קיבלה צו הקפאת הליכים ומינוי נאמן זמני. החברה, שהוקמה ב-2017 ומחזיקה בפטנטים בארה"ב, יפן וישראל, צברה הפסדים של למעלה מ-19 מיליון שקל ולא הצליחה לגייס מימון לפיילוטים מסחריים מאז 2023.
החופש הגדול 2026: קייטנות פרטיות עם תכני AI, רחפנים ויוטיוברים עולות אלפי שקלים לילד — לפעמים כמעט 5,000 שקלים לשבועיים בלבד. הורים לילדים קטנים מדווחים על הוצאות מצטברות של 35,000 שקלים לקיץ, ומומחי התנהגות כלכלית קוראים להתייחס לקיץ כהוצאה שנתית קבועה ולא כהפתעה.
