ידיעות בינה מלאכותית בנושא ORIT
ממשלת ישראל משיקה תוכנית של 5 מיליון שקל לגיוס מומחי AI מחו״ל, על רקע 2,400 משרות פתוחות בתחום. במקביל, מחקר חדש חושף ש־76% מהמורים לא יודעים איך לשלב AI בכיתה — ומשרד החינוך מקבל ציון נמוך על הניתוק מהשטח.
חוות השרתים הופכות לסוגיה לאומית בישראל, עם הזדמנות של 100 מיליארד שקל לייצא כוח מחשוב. הממשלה דנה באתגרים כמו חיבור לחשמל ומימון, כדי לאפשר לישראל לנצל את היתרונות שלה ולא להישאר צרכנית של שירותי AI.
מאמר דעה ב-ynet קורא שלא להחזיר את פרשת אלטלנה לשיח, ומדגיש שבינה מלאכותית מחממת סכסוכים פוליטיים ישנים. הכותב מתאר חיפוש כושל אחר הספינה וטוען שניסיונות להחיות את הפרשה מסוכנים בעידן של רטוריקה דיגיטלית מפלגת.
חקירות חדשות מגלות ש-Uber משתמשת ב-AI כדי לתמחר נסיעות, עם פערים של עד 21% במחיר של אותה נסיעה. החברה מכחישה שימוש בנתונים אישיים, אך הביקורת גוברת על השקיפות. המחירים עלו ב-83% מאז 2018, הרבה מעבר לאינפלציה.
אפליקציית הדייטינג Bumble נטשה את הכלל שלה שמציב נשים במרכז ומתגייסת ל-AI כדי להציל את עצמה, אחרי ירידה חדה במספר המשתמשים וקיצוץ של 30% מכוח העבודה. כל התעשייה עוברת לבינה מלאכותית כדי להילחם בעייפות מהסווייפ, אך יש חשש שה-AI ישמש יותר למוניטיזציה מאשר ליצירת קשרים אותנטיים.
ד״ר אסף הורביץ מונה לסמנכ״ל בינה מלאכותית ברשות החדשנות, תפקיד שהיה פנוי מאז ינואר 2026. המינוי, לאחר שמונה חודשים שבהם התפקיד היה פנוי, נועד לחזק את המיקוד של הרשות בתחום ה-AI, על רקע צמיחתו כמנוע צמיחה מרכזי בתעשייה הישראלית.
איגוד המייצג כ-300 עיתונים צרפתיים הגיש תלונה לרשות ההגבלים בצרפת נגד Google, בטענה שסיכומי AI Overviews שהשיקה החברה גורמים לאובדן תנועה של 33%-38%. האיגוד טוען שההשקה החד-צדדית מפירה הסכם מ-2022 — שבמסגרתו כבר נקנסה Google ב-250 מיליון אירו בשנה שעברה.
מכון CII מפרסם דוח המתריע על פער בקיאות קריטי ב-AI בתעשיית הביטוח הבריטית, שעלול לפגוע באמון הלקוחות. הנתונים מראים ש-75% מהחברות כבר משתמשות ב-AI, אך חסרה להן מומחיות, והדוח קורא להכשרה מעמיקה יותר, מעבר לשימוש בסיסי בכלי.
כלכלת סינגפור צמחה ב-5.9% ברבעון השני של 2026, מה שדחף את הממשלה להעלות את תחזית הצמיחה השנתית ל-4.5%–5.5%. הכלכלה נהנית מהשקעות עתק ב-AI של ענקיות הטכנולוגיה, אך הבנק המרכזי מזהיר שהכלכלה העולמית תלויה מדי בבום הזה, ומניות חברות השבבים מתנדנדות.
ה-AI יוצר ביקוש שיא לחברות חשמל: חברות כמו NextEra, Constellation, Vistra ו-Oneok חותמות על הסכמי ענק עם Microsoft, Meta ו-AMA. מרכזים בווירג'יניה כבר צורכים 26% מתפוקת המדינה – והמשקיעים מתעניינים בסקטור כהימור יציב יותר ממניות שבבים.
חוקרים מ-Stanford השתמשו במודל AI שנקרא Evo 2 כדי לעצב 16 וירוסים (בקטריופאג'ים) סינתטיים שמעולם לא היו קיימים. הווירוסים מצליחים להרוג חיידקי E. coli עמידים. זהו צעד ענק בביולוגיה גנרטיבית, אך גם מעורר דאגות כבדות לגבי שימוש לרעה ב-AI ליצירת נשק ביולוגי.
רשות המסים הישראלית מטמיעה מערכות AI כדי לנתח 100% מהדוחות בזמן אמת, במקום 4% כיום. המהלך נובע מגירעון תקציבי שהולך וגדל מאז אוקטובר 2023. מי שיש לו הכנסות לא מדווחות עדיין יכול להסדיר את הדיווח עליהן עד 31 באוגוסט 2026 דרך נוהל גילוי מרצון, לפני שהאכיפה תתגבר.
שש חברות ישראליות מפתחות טכנולוגיות קירור ומוליכות-על לצמצום בזבוז האנרגיה במרכזי AI, לאחר שרשות החשמל עצרה חיבורים חדשים בגלל ביקוש לחשמל בהיקף של 27,000 מגה-וואט — יותר מכלל ייצור החשמל בארץ. אם יצליחו, הפתרונות האלה עשויים למנוע האטה באימוץ ה-AI ולתת לישראל יתרון בשוק העולמי.
ישראל ביצעה טיסת בכורה של רחפן אוטונומי מתקדם של IAI, המיועד לזהות שריפות יער דקות ספורות אחרי פריצתן. הפרויקט, שיתוף פעולה נדיר בין משרד הביטחון הלאומי, רשות החדשנות, IAI, הטכניון וכבאות, משתמש ב-AI וסריקה אינפרה-אדומית ליצירת תמונת מצב בזמן אמת. הטיסה מגיעה על רקע גל חום קיצוני שצפוי בסוף השבוע, עם 47 מעלות בגליל.
הסטארטאפ הישראלי קדמה, יחד עם IBM ו-RIKEN, הדגימו לראשונה יתרון קוונטי בחישוב מדעי. המחשב הקוונטי ביצע ב-7 שעות מה ש-700 אלף מעבדים קלאסיים לא הצליחו, עם תוכנת QESEM שמפחיתה שגיאות. זה צעד חשוב לקראת מסחור הטכנולוגיה, אחרי שנים של הבטחות בתחום.
רשות החשמל מפסיקה ל-140 יום את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים, לאחר שביקוש מפרויקטי AI זינק ל-27 אלף מגה-ואט – כמעט פי שלושה מהצריכה הממוצעת. ההחלטה, שמגיעה חודש אחרי אישור תוכנית AI לאומית, נועדה למנוע התחייבויות שווא לרשת החשמל, אך מעוררת ביקורת חריפה בקרב יזמים על פגיעה בוודאות הרגולטורית.
קרדיוקול הישראלית, שפיתחה AI לגילוי שבץ מוחי מניתוח קול בשיחות טלפון, קיבלה צו הקפאת הליכים ומינוי נאמן זמני. החברה, שהוקמה ב-2017 ומחזיקה בפטנטים בארה"ב, יפן וישראל, צברה הפסדים של למעלה מ-19 מיליון שקל ולא הצליחה לגייס מימון לפיילוטים מסחריים מאז 2023.
החופש הגדול 2026: קייטנות פרטיות עם תכני AI, רחפנים ויוטיוברים עולות אלפי שקלים לילד — לפעמים כמעט 5,000 שקלים לשבועיים בלבד. הורים לילדים קטנים מדווחים על הוצאות מצטברות של 35,000 שקלים לקיץ, ומומחי התנהגות כלכלית קוראים להתייחס לקיץ כהוצאה שנתית קבועה ולא כהפתעה.
הסטארטאפ הגרמני Urban Privacy פיתח מעילים עם תבניות פנים שמקשות על מצלמות AI לזהות אנשים. הם מציעים גם שקית לסמארטפון שמנתקת GPS וצעיף עם קוד QR. הפיתוח מגיע על רקע תוכניות ממשלתיות להרחבת מעקב ביומטרי בתחנות רכבת בגרמניה.
קרדיוקול, שפיתחה AI לזיהוי הפרעות קצב לבביות דרך ניתוח קול בשיחות טלפון, הגישה בקשה לצו עיכוב הליכים. החברה לא הצליחה לגייס מימון מאז 2023, צברה הפסדים של יותר מ-19 מיליון שקל, ומרבית עובדיה עזבו. הפיילוטים המסחריים שתואמו עם לקוחות באירופה ובאסיה לא יצאו לפועל.
רשות החדשנות מובילה מאגד AI רפואי חדש בהשקעה של 70 מיליון שקל. המאגד מפגיש חברות טק כמו Nvidia ו-CytoReason עם שיבא ומוסדות אקדמיים, ויפתח תשתיות כמו Bio Tokens לייצוג נתונים ביולוגיים. היישומים הראשונים יתמקדו בחיזוי טיפולים אונקולוגיים והערכת מערכת החיסון, במטרה לחזק את האקוסיסטם הישראלי במדעי החיים.
רגולטורים פיננסיים מובילים באירופה ובבריטניה — כולל Christine Lagarde מה-ECB, ה-FCA ובנק אנגליה — מזהירים שההתפתחות המהירה של AI, במיוחד בתחום הסוכנים האוטונומיים, עוקפת את קבלת ההחלטות הרגולטורית המסורתית. בנק אנגליה אף בוחן 'כפתורי כיבוי' למסחר אוטונומי, בעוד ה-ECB הורה לבנקים להגיש תוכניות הגנת סייבר עד אוקטובר 2026.
קבוצת Brookfield משקיעה 10 מיליארד דולר בקרן חדשה לתשתיות AI, הכוללת מרכזי נתונים ייעודיים ופתרונות אנרגיה מתקדמים. החברה צופה צמיחה שנתית של 25% ברווח למניה בזכות הביקוש הגובר לתשתיות AI גלובליות.
אוניברסיטאות בישראל ובעולם מפעילות מדיניות חדשה נגד שימוש לא אתי בכלים מבוססי AI בעבודות אקדמיות. המדיניות כוללת ראיונות בעל פה, הערכת עמיתים, הנחיות לשימוש אתי ושינוי שיטות ההערכה המסורתיות. ההנחיות מדגישות דיאלוג עם סטודנטים ומזהירות מפני הסתמכות על כלי זיהוי AI בלבד.
מומחים מזהירים שאימוץ לא מבוקר של בינה מלאכותית במקומות עבודה פוגע בכישורי חשיבה ביקורתית ובביטחון העצמי של עובדים. לצד יתרונות טכנולוגיים, עולה קריאה לקביעת גבולות אתיים לשימוש ב-AI בתחומי HR רגישים, כמו ראיונות עבודה ושיחות משוב, תוך שימור תפקידים אנושיים חיוניים.
למעלה מ-21% מהתוכן ביוטיוב מורכב מסרטונים חסרי ערך המיוצרים באופן אוטומטי על ידי מודלים של AI, כך עולה מדוח של Kapwing. התופעה צוברת 63 מיליארד צפיות בשנה ומכניסה 117 מיליון דולר, תוך ניצול אלגוריתמים של הפלטפורמות. דרום קוריאה, פקיסטן וארה"ב מובילות בצריכת התוכן, שעלול להשפיע על תפיסת המציאות של משתמשים.
המאמר בוחן כיצד אלגוריתמי AI משחזרים דפוסי שליטה היסטוריים במידע, ויוצרים קיטוב חברתי עקב אופטימיזציה לתשומת לב. הוא מציע דרכים לעיצוב מערכות שישמרו על גיוון אינטלקטואלי ורגשי בחברה הדיגיטלית.
רגולטורים ישראלים פרסמו הנחיות סופיות המתירות לבנקים וגופים פיננסיים להשתמש במערכות AI מתקדמות. הכללים כוללים חובת אחריות מלאה על נזקים, מניעת העברת סיכונים ללקוחות, דרישות שקיפות וכלים למניעת ריכוזיות טכנולוגית. המסגרת מתמודדת עם אתגרי 'הקופסה השחורה' תוך שמירה על תחרות הוגנת.
אנבידיה מכריזה על הקמת קמפוס AI ענק בקריית טבעון, בהשקעה של למעלה מ-100 מיליון דולר. הקמפוס, שישתרע על 160,000 מ"ר, יאכלס 10,000 עובדים ויהיה מרכז הפיתוח השני בגודלו של החברה מחוץ לארה"ב. הפרויקט צפוי להפוך את הצפון למוקד טכנולוגי גלובלי עם השפעות כלכליות מרחיקות לכת.
Google מפרסמת הנחיות לאופטימיזציה ב-Search Generative Experience (SGE), תוך הדגשת חשיבות התוכן האיכותי לדירוג בתוצאות חיפוש מבוססות AI. החברה מציגה שותפויות עם אלפי מוציאים לאור, אך מכירה באתגרים עבור אתרים המתמודדים עם ירידות בתנועה אורגנית עקב תכונות AI חדשות.
