ידיעות בינה מלאכותית בנושא TENCENT
גוגל משנה את אסטרטגיית ה-AI שלה, מתמקדת בפרויקטים שמניבים הכנסות ומעמיקה את שיתוף הפעולה עם AMD בחומרה מהדור הבא. במקביל, החברה מפסיקה לייצר את מוצרי Pixel בסין, בעוד שמודלים בעלי משקלים פתוחים מסין, כמו DeepSeek V4 Pro, מעצימים את התחרות. מהלכים אלה מתרחשים על רקע שיבושים בשרשרת האספקה עקב הגבלות סיניות על חומרים קריטיים.
Alibaba מכרה את זרוע המשחקים שלה, Lingxi Games, לקרן Trustar Capital בסכום של עד 2 מיליארד דולר, וסוגרת את הפרק של פיתוח משחקים פנימי. המהלך הוא חלק מאסטרטגיית העל של המנכ״ל Eddie Wu להפוך לחברת AI ותשתיות ענן, כשמודלי ה-Qwen של החברה כבר עברו את רף 3 מיליארד ההורדות ברחבי העולם — הרבה מעל Google ו-Meta.
CXMT, יצרנית ה-DRAM הגדולה בסין, הפכה לחברה היקרה ביותר במדינה תוך שלושה שבועות מההנפקה — עם שווי של 4.13 טריליון יואן, שעקף את Tencent. את העלייה מוביל הביקוש הגואה לשבבי זיכרון בעקבות AI, וגם SanDisk ו-Micron רושמות עליות חדות.
Meta מבטלת את עסקת הרכישה של Manus AI בשווי 2 מיליארד דולר לאחר שבייג'ינג חסמה אותה. החברה תחזור לפעול עצמאית מסינגפור, עם Tencent כבעלת מניות מרכזית והכנסות שנתיות של מעל 300 מיליון דולר. הסיפור חושף את המאבק הגיאופוליטי על שליטה ב-AI.
Tencent עקפה את תחזיות ההכנסות ברבעון השני, הודות לצמיחה של 17% במשחקים בשוק המקומי ולפרסום מבוסס AI, אך הרווח פספס את הציפיות. החברה כמעט שילשה את הוצאות ההון ל-52.8 מיליארד יואן, כחלק מדחיפה אגרסיבית בתחום ה-AI, מה שמעלה חששות לגבי מונטיזציה עתידית ותחרות בסין.
ממשלת סין הורתה באחרונה לחברות טכנולוגיה מובילות כמו ByteDance, Alibaba ו-Tencent לסגור שירותי AI לזוגיות, מתוך דאגה לבריאות הנפשית של המשתמשים ולנוכח החשש ממניפולציות רגשיות. התקנות החדשות, שנכנסו לתוקף ב-15 ביולי, כבר גרמו למיליוני משתמשים להתאבל ולחוש תסכול, והובילו לקמפיינים של מחאה ולניסיונות להציל היסטוריית צ'אט — בעוד הממשלה מואשמת בניסיון לעודד ילודה באמצעות הגבלות על שירותים וירטואליים.
סין אוכפת תקנות חדשות שמחייבות ענקיות טכנולוגיה כמו בייטדאנס, טנסנט ועליבאבא להסיר אלגוריתמים שיוצרים תלות רגשית בצ'אטבוטים. מיליוני צעירים איבדו בין לילה את בני הזוג הווירטואליים שלהם. במקביל, חברות רובוטיקה משווקות רובוטים דמויי אנוש כפתרון לבדידות — מה שיוצר פרדוקס רגולטורי בולט.
יצרנית השבבים הסינית CXMT זינקה ב-470% ביום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי, והפכה לחברה הציבורית הגדולה בסין עם שווי של 485 מיליארד דולר — מעל Tencent. ההצלחה נובעת מביקוש אדיר לשבבי AI, מצמיחה של 700% בהכנסות ומכך שרק 7% מהמניות היו זמינות למסחר, מה שיצר לחץ קנייה אדיר.
Prentis, מעבדת AI חדשה שמתמקדת במודלים לשימוש במחשב, נמצאת במשא ומתן על גיוס של 100 מיליון דולר בהערכת שווי של מיליארד דולר. החברה טוענת שהמודל שלה עולה על GPT-5.4 של OpenAI ו-Claude Opus 4.6 של Anthropic, ומכוונת לאוטומציה של משימות משרדיות — שוק צפוף עם מתחרים גדולים. כבר יש לה חוזים של 50 מיליון דולר, והיא צופה הכנסות שנתיות מחושבות של 75 מיליון דולר עד סוף 2026.
מניות AI הובילו עליות חדות בוול סטריט, עם קפיצות ל-Micron ו-Nvidia, אבל באסיה מכרו אותן ברווח. מחירי הנפט עקפו 100 דולר לחבית, לראשונה מאז 2014, ומגבירים חששות מאינפלציה והעלאות ריבית עתידיות.
סין אסרה רשמית על צ'אטבוטי AI ליצור קשרים רומנטיים או משפחתיים עם קטינים, והשביתה אפליקציות פופולריות. התקנות החדשות נכנסו לתוקף ב-15 ביולי, על רקע שפל היסטורי בשיעור הילודה וחשש מפגיעה בדמוגרפיה. משתמשים מדווחים על פרידות פתאומיות ותחושות אובדן עמוק.
Moonshot AI הסינית שחררה את Kimi K3, מודל AI עם 2.8 טריליון פרמטרים שמנצח את GPT-5.6 Sol ו-Fable 5 בקידוד — במחיר חצי. מניות השבבים צנחו ב-4%, ונתוני השימוש חושפים מגמה שכבר התחילה: ביוני צרכו מודלים סיניים 24 טריליון טוקנים לעומת 5.7 טריליון למערביים.
Kling AI השלימה גיוס של עד 3 מיליארד דולר — הגדול אי פעם לחברת AI video — עם הערכת שווי של 15-18 מיליארד דולר. בין המשקיעים: Tencent, Baidu ו-Alibaba Cloud. ימים ספורים לאחר מכן Tencent מכרה מניות Kuaishou ביותר מ-1.6 מיליארד דולר, מהלך שמשקף העברת הון מפלטפורמה רחבה למיזם AI ספציפי.
חברות ה-AI הסיניות MiniMax ו-Zhipu AI משיקות הנפקות בהונג קונג בסכומי עתק, בתמיכת ענקיות הטק Alibaba ו-Tencent. ההנפקות הן חלק מהאסטרטגיה של סין להתחרות בארה"ב בתחום ה-AI, על רקע התאוששות משמעותית של שוק הטק המקומי.
ממשל טראמפ אישר ל-Nvidia למכור שבבי H200 ללקוחות מאושרים בסין, בתמורה לתמלוגים של 25% לארה"ב. למרות האישור, סין עשויה להגביל רכישות בשל שאיפות לעצמאות טכנולוגית, חששות מתלות ויכולות מקבילות של חברות כמו Huawei. המהלך עורר ביקורת בארה"ב על סיכונים אסטרטגיים.
JPMorgan שדרגה את Baidu ל-Overweight עם יעד מחיר של 188 דולר, בזכות צמיחה צפויה של 61% בענן עד 2026, הודות לשבבי Kunlun AI. AI וענן יפצו על ירידה בפרסום, למרות התחרות.
מודלי העל הסיניים סוגרים את הפער מול ארה"ב: דו"ח מצביע על סיכוני frontier דומים, ו-Moonshot מציגה את Kimi K2 Thinking – מודל reasoning פתוח, זול וחזק שמערער את מודל הביזנס של מובילות המערב ומעלה שאלות אבטחה, רגולציה ובועה אפשרית בשוק ה-AI.
סין מסבסדת עד 50% מעלויות החשמל לענקיות טק מקומיות כדוגמת אליבאבא וטנסנט, במטרה לסייע להן בעקבות האיסור על רכישת שבבי AI של Nvidia. המהלך אמור לחזק את פיתוח השבבים המקומי בתעשיית הבינה המלאכותית.
חוקרי טנסנט פרסמו טכניקה חדשנית המאפשרת לשיפור מודלי AI באמצעות 'ספריית ניסיון' ללא אימון מחדש. השיטה, המבוססת על אחסון כללים אוטומטיים, חוסכת עד 90% בעלויות חישוב ומאפשרת התאמה מיידית למשימות חדשות. הפרסום עורר דיון בקהילה המדעית על פוטנציאל היישום.
גרסאת ה-PS5 Slim החדשה של Sony מגיעה עם 825GB SSD במקום 1TB - במחיר זהה. במקביל, Ubisoft משיקים את Vantage Studios, זרוע פיתוח חדשה שתטפל בזיכיונות כמו Assassin's Creed ו-Far Cry בשיתוף Tencent.
חוקרים מ-Tencent פיתחו טכניקת RL בשם Parallel-R1 המאפשרת ל-LLM לחשוב במסלולים מקביליים בזמן היסק. האימון התלת-שלבי (אתחול, RL למתמטיקה קלה וקשה) הדגים שיפור בביצועים על בסיסי מתמטיקה מורכבים. הגישה חוסכת משאבי אימון ומשפרת יכולות נימוק במודלים קיימים.
Tencent משיקה גיוס אגרות חוב ראשון מזה 4 שנים למימון פיתוחי AI, במקביל לקידום שבבים סיניים מקומיים כתחליף ל-NVIDIA. מהלך כפול זה משקף את מאמצי סין להשגת עצמאות טכנולוגית תחת סנקציות אמריקאיות, תוך שיתוף פעולה בתעשיית השבבים המקומית.
הונג קונג בוחנת הטמעת GPU סיניים במרכז העל-מחשוב שלה כדי לצמצם תלות ב-Nvidia. במקביל, מנהל השקעות בחו"ל מסביר כי חברות ה-AI הסיניות מתמקדות בפתרונות זולים ויעילים - ולא בתחרות פרועה כמו בענף הרכב החשמלי. האסטרטגיה משלבת עצמאות טכנולוגית עם חשיבה כלכלית.
Alibaba שולטת ב-35.8% משוק הענן הסיני ל-AI, כשלאחריה ממוקמות ByteDance ו-Huawei. שוק זה צפוי להכפיל גודלו ב-2025. במקביל, Adobe מדווחת על צמיחה של 11% בהכנסות בזכות מוצרי ה-AI שלה, עם הכנסות שיא של 5.99 מיליארד דולר ברבעון, ומעלה את התחזית השנתית ל-23.7 מיליארד דולר, אף שהמניה נותרה בהפסד שנתי.
:max_bytes(150000):strip_icc():format(webp)/GettyImages-2217925296-67e3161c644b46bea2428e94dd20d151.jpg)
אנתרופיק מגבילה גישה לכלי ה-AI שלה לגופים בבעלות סינית, ומעוררת חוסר ודאות בחברות טכנולוגיה סיניות. במקביל, הסבב האחרון של החברה גייס 13 מיליארד דולר בהערכת שוק של 183 מיליארד דולר - עם השקעה ישראלית של 55 מיליון דולר מכלל ביטוח. הכלי Claude Code של החברה מגלגל 500 מיליון דולר בשנה עם צמיחה מטאורית.
ה-CFO של Meitu דן באסטרטגיה עסקית חדשה המתמקדת בטכנולוגיות AI ובהתפשטות גלובלית. במקביל מציבה החברה אתגרים מול תחרות והיבטי רגולציה. הריאיון המלא צפוי להתפרסם בקרוב בבלומברג.
חברות Tencent, ByteDance ו-Alibaba משתפות מסגרות פיתוח לסוכני AI (Agentic Frameworks) בקוד פתוח, במטרה להתחרות בפיתוחים אמריקאיים כמו AutoGen. Tencent חשפה את Youtu-Agent שהשיגה ציון מרשים במבחן WebWalkerQA, ByteDance שחררה את Coze Studio, ו-Alibaba את Qwen-Agent - כולם מערכות המאפשרות בניית סוכני AI אוטונומיים לביצוע משימות מורכבות.
Tencent מתכננת צמיחה אגרסיבית בשוק הענן הבינלאומי באמצעות יצוא מודלי AI סיניים, תוך ציון צמיחה דו-ספרתית בפעילותה מעבר לים. במקביל, מתריעות הרשויות בסין מפני תחרות לא מבוקרת בענף הבינה המלאכותית שעלולה לפגוע ביציבות הענף.
ביידו מדווחת על ירידה בהכנסות הרבעון השני עקב צניחה בשוק הפרסומות, למרות השקעותיה הכבדות ב-AI. לפי דיווחי בלומברג ו-IBD, לחץ תחרותי ממתחרים סיניים וחששות משקיעים הובילו לירידה חדה במניית החברה, שהוכרזה כזולה ביותר במדד הטכנולוגיה הסיני. הציפיות לרווחיות ממחקר ה-AI עדיין רחוקות.
שוק הענן ל-AI בסין צמח ב-55% ל-19.6 מיליארד יואן ב-2024 כשאליבאבא וביידו מובילות עם 25% שוק כל אחת. מעבר מטכנולוגיות מסורתיות ל-LLM ו-Agentic AI, עם זיהוי תמונה (Computer Vision) כתחום הצומח ביותר (8.1 מיליארד יואן). טנסנט וחוואווי במקומות הבאים.
