Palantir צומחת ב-93% בזכות גישה שלא בוחרת צד
פלנטיר רשמה צמיחה של 93% בהכנסות ו-150% בהכנסות מהמגזר המסחרי בארצות הברית. בפודקאסט של Motley Fool נטען שהסיבה לכך היא גישה אגנוסטית למודלים, שמאפשרת לעבוד עם כל ספק מודלים — בניגוד ל-OpenAI ול-Anthropic. המכפיל: פי 60 מההכנסות.

Palantir צומחת ב-93% בזכות גישה שלא בוחרת צד
רגע, מה קרה פה בעצם?
אתם מכירים את התחושה כשמניה קופצת 26% ביום אחד, ואתם אומרים לעצמכם: ״בטח עוד איזה באזז חסר תוכן, מם של וול סטריט״. אז במקרה של Palantir, מדובר במשהו קצת יותר רציני. החברה פרסמה את תוצאות הרבעון האחרון שלה, ובניגוד למשקיעים שציפו ל׳עוד מאותו דבר׳, פלנטיר שברה את התחזיות בצורה די משכנעת. לא סתם עוד beat צנוע — מדובר ברבעון שגרם לשוק לחגוג והעלה כמה שאלות מעניינות לגבי הכיוון של תעשיית ה-AI.
בפרק של הפודקאסט Hidden Gems Investing של Motley Fool, שפורסם ב-4 באוגוסט 2026, מנחי התוכנית טיילר קרו, טראוויס הויום ולואו וויטמן ניתחו את התוצאות של פלנטיר — ובעיקר את מה שעומד מאחורי הצמיחה יוצאת הדופן. התשובה, לדבריהם, טמונה באסטרטגיה מסוימת שפלנטיר אימצה: גישה אגנוסטית למודלים (model-agnostic), כלומר — היא לא כבולה לספק AI מסוים ויכולה לעבוד עם כל מודל שמתאים ללקוח. ובעידן שבו כולם רצים להמר על הסוס הנכון במרוץ ה-AI, זו גישה שמצדיקה את עצמה.
המספרים: 93% צמיחה ו-150% במגזר המסחרי
בואו ניכנס לפרטים, כי זה החלק שכדאי לכם לשים לב אליו. פלנטיר רשמה ברבעון האחרון צמיחה של 93% בהכנסות משנה לשנה. אם מסתכלים על 12 החודשים האחרונים (trailing 12 months), הצמיחה עומדת על 79% — מה שמעיד שמדובר במגמה, לא באירוע חד-פעמי. שולי תזרים המזומנים עומדים על 51%, מספר מרשים לכל הדעות, במיוחד לחברה עם שווי שוק כל כך גבוה.
אבל המספר שבאמת קפץ למנחי הפודקאסט — וגם לנו — הוא הצמיחה של 150% בהכנסות מהמגזר המסחרי בארצות הברית. כדי להבין למה זה משמעותי, צריך לזכור את הסיפור הישן של פלנטיר: במשך שנים, החברה נתפסה כקבלן ביטחוני שעובד בעיקר עם ממשלת ארצות הברית ומשרד ההגנה. המשקיעים תהו: איך אפשר להצדיק שווי שוק כזה גבוה עם לקוח אחד גדול? התשובה תמיד הייתה ״חכו, המגזר המסחרי יגיע״. אז הנה, הוא הגיע — והוא גדל ב-150%.
טראוויס הויום הצביע על הנקודה הזו בפודקאסט: אם הלקוחות עצמם לא גדלים בקצב הזה, זה אומר שהם מוציאים יותר כסף על פלטפורמת ה-AI של פלנטיר. במילים אחרות, החברה לא רק מוסיפה לקוחות חדשים — היא גם מרחיבה את הפעילות עם הקיימים. זו הדרך הבטוחה ביותר לבנות עסק בר-קיימא.
מהי גישה אגנוסטית למודלים, ולמה זה חשוב?
בשנתיים האחרונות אנחנו עדים למלחמת מודלים די מטורפת בעולם ה-AI. OpenAI עם GPT, Anthropic עם Claude, Google עם Gemini, Meta עם Llama — לכל אחת יש את הגישה שלה, את היתרונות שלה ואת החסרונות. חברות וארגונים שצריכים ליישם AI בפועל נתקלים בבעיה: לבחור מודל אחד זה להמר. מה יקרה אם בעוד שנה מודל אחר יהיה טוב יותר? מה יקרה אם העלויות ישתנו?
פלנטיר, לעומת זאת, בנתה את הפלטפורמה שלה (AIP — Artificial Intelligence Platform) כך שהיא יכולה לעבוד עם כל מודל. הלקוח לא צריך לבחור צד — הוא יכול להשתמש במודל שמתאים לו באותו רגע, בהתאם למשימה, לתקציב או לדרישות רגולטוריות. זו גישה שמקטינה סיכון ומאפשרת גמישות שארגונים גדולים מאוד מעריכים.
בפודקאסט, המנחים ציינו את העובדה הזו כיתרון תחרותי משמעותי. בעולם שבו כולם מנסים להיות ה-OpenAI הבאה, פלנטיר מצליחה דווקא כי היא לא מנסה להיות אף אחת מהן. היא הפלטפורמה — השכבה מעל כל המודלים. זה מה שמאפשר לה לגדול כל כך מהר במגזר המסחרי.
שווי שוק של פי 60 מההכנסות — בועה או תמחור הוגן?
בואו נדבר על הפיל שבחדר: המחיר. מניות פלנטיר נסחרות כיום במכפיל של פי 60 מההכנסות השנתיות. אם זה נשמע לכם גבוה, אתם צודקים — אבל זה עדיין נמוך מהשיא של החברה, שהיה מעל פי 100. טראוויס הויום הודה בפודקאסט שקשה לו לעכל מכפיל כזה, אבל הוסיף נקודה מעניינת: אם חברה מצליחה להכפיל את ההכנסות שלה משנה לשנה במשך כמה שנים ברציפות, המכפיל יורד מהר מאוד.
במילים אחרות, המחיר הגבוה מוצדק רק אם הצמיחה תימשך. וכאן נכנס היתרון של הגישה האגנוסטית למודלים: היא מאפשרת לפלנטיר לגדול עם שוק ה-AI כולו, בלי להיות תלויה בהצלחה של מודל מסוים. אם OpenAI תישאר דומיננטית — נהדר, פלנטיר תעבוד איתה. אם Anthropic תעקוף אותה — גם טוב. אם גוגל תפתיע — אין בעיה. החברה מרוויחה מעצם הטרנספורמציה הדיגיטלית, לא מהמרוץ הספציפי בין ספקי המודלים.
משקיעים שמחפשים סיבות להיות סקפטיים יצביעו על העובדה ש-remaining performance obligations (התחייבויות ביצוע עתידיות) היו שטוחות ברבעון האחרון. זה עשוי להצביע על האטה עתידית. אבל המנחים בפודקאסט ציינו שהאבחנה בין המגזר הממשלתי למגזר המסחרי עשויה להסביר את זה — חוזים מסחריים שונים במהותם מחוזים ממשלתיים.
שוק העבודה האמריקאי: 23 אלף משרות פחות מהצפוי
כדי להבין את הרקע שבו פלנטיר פועלת, כדאי להסתכל על הנתון המקרו-כלכלי שפורסם ב-7 באוגוסט 2026 — ימים ספורים אחרי פרסום תוצאות פלנטיר. דוח התעסוקה האמריקאי הראה שביולי 2026 הכלכלה האמריקאית איבדה 23 אלף משרות, לעומת תחזית לגידול של 83 אלף משרות. שיעור האבטלה ירד ל-4.1%.
לכאורה, נתון מאכזב. אבל השוק דווקא עלה. למה? כי המשקיעים פירשו את החולשה בשוק העבודה כאות לכך שהפד לא יעלה את הריבית. לואו וויטמן הסביר בפודקאסט של ה-7 באוגוסט שהפד מתמודד עם מנדט כפול: להילחם באינפלציה ולשמור על התעסוקה. אם שוק העבודה חלש, אולי אין צורך בהעלאה נוספת.
עבור חברות טכנולוגיה כמו פלנטיר, סביבת ריבית יציבה או יורדת היא חדשות טובות. חברות צמיחה נהנות מסביבה כזו כי היא מפחיתה את עלות ההון ומאפשרת להן להשקיע בצמיחה עתידית. מצד שני, חולשה בשוק העבודה עשויה להשפיע על הוצאות הלקוחות — ולכן שווה לפקוח עין על הנתונים הבאים.
החשש מבועת AI: Shiller P/E בשיא מאז הדוט-קום
אחד הדברים שמעסיקים את וול סטריט לאחרונה הוא השאלה: האם אנחנו בבועת AI? ה-CAPE Ratio (Shiller P/E) — מכפיל רווחים מותאם לאינפלציה על בסיס 10 שנים — הגיע ל-42, השיא הגבוה ביותר מאז בועת הדוט-קום של סוף שנות ה-90. והפעם, מה שדוחף את המדד הזה כלפי מעלה הוא מניות ה-AI.
השוואה לדוט-קום היא לא תמיד הוגנת. האינטרנט אכן שינה את העולם, אבל מניות האינטרנט עדיין צנחו ביותר מ-90% בחלק מהמקרים. אמזון, למשל, הייתה כוכבת הדוט-קום שספגה ירידות של מעל 90% — אבל בסופו של דבר הפכה לאחת החברות הגדולות בעולם. השאלה היא לא אם AI ישנה את העולם (הוא כבר משנה), אלא אם התמחור הנוכחי של המניות משקף את המציאות.
במקרה של פלנטיר, התשובה תלויה בשאלה פשוטה: האם החברה תוכל להמשיך לצמוח בקצב כזה? אם כן, המכפיל יירד מעצמו. אם לא, המשקיעים יגלו את מה שגילו משקיעי הדוט-קום — שהטכנולוגיה יכולה להיות אמיתית, אבל התמחור עדיין יכול להיות מנותק מהמציאות.
שחקניות אחרות בנוף: גוגל, אמזון ו-The Trade Desk
פלנטיר לא פועלת בוואקום. בפודקאסטים של Motley Fool הוזכרו עוד כמה שמות שכדאי להכיר.
גוגל (Alphabet)
גוגל, חברת האם של Alphabet, נמצאת בתקופה מעניינת. החברה הגדילה את הוצאות ההשקעה (capex) לטווח של 195-205 מיליארד דולר ל-2026 — עלייה דרמטית מ-91 מיליארד דולר ב-2025. הנזילות של החברה עומדת על מעל 242 מיליארד דולר, והחוב לטווח ארוך יותר מהוכפל ל-98 מיליארד דולר בחצי השנה האחרונה. תזרים המזומנים החופשי ירד ל-53 מיליארד דולר (trailing 12 months), לעומת 67 מיליארד דולר שנה קודם.
אבל — וכאן יש אבל גדול — גוגל מייצרת 186 מיליארד דולר מתזרים מזומנים תפעולי. גם אם ההשקעות העצומות ב-AI לא יניבו פרי, החברה תוכל לשרת את ההתחייבויות שלה. המניה נסחרת במכפיל רווחים של 17 בלבד, מה שמגביל את הסיכון לירידה. בפודקאסט הוזכר גם עניין של דליפת מוחות (brain drain) בגוגל — עובדים שעוזבים לחברות אחרות — מה שעשוי להשפיע על יכולת החדשנות לטווח הארוך.
אמזון
אמזון, עוד כוכבת ששרדה את הדוט-קום, משקיעה באופן מסיבי ב-AI: 220 מיליארד דולר ב-capex ל-2025, עלייה מ-132 מיליארד דולר ב-2024. הנזילות עומדת על 123 מיליארד דולר, אבל תזרים המזומנים החופשי הפך לשלילי — מינוס 7.6 מיליארד דולר ב-trailing 12 months. החוב לטווח ארוך עומד על 129 מיליארד דולר.
The Trade Desk
בפודקאסט השני הוזכרה גם The Trade Desk — פלטפורמת פרסום דיגיטלי — בדיון על השאלה האם מדובר בהזדמנות ערך או במלכודת. החברה נמצאת תחת לחץ בגלל ההאטה בשוק הפרסום, ובפודקאסט התייחסו לשווי שלה כאל נקודה שראוי לפקפק בה.
Symbotic
עוד שם שעלה בפודקאסט: Symbotic, חברה בתחום האוטומציה של מחסנים ו-AI, שנמצאת ברדאר של אנליסטים בגלל הפוטנציאל שלה בתחום הרובוטיקה וה-AI התעשייתי.
מה פלנטיר מלמדת אותנו על שוק ה-AI
הסיפור של פלנטיר הוא לא רק סיפור על חברה אחת. הוא סיפור על האסטרטגיה הנכונה בעולם שבו אף אחד לא יודע איזה מודל AI ינצח. בעולם שבו OpenAI, Anthropic, גוגל ו-Meta נלחמות על הדומיננטיות, פלנטיר אומרת: ״אנחנו לא בוחרים צד. אנחנו הפלטפורמה שעובדת עם כולם.״
זו גישה שמזכירה חברות כמו Snowflake או Databricks בתחום הנתונים — חברות שמצליחות כי הן מתחברות לכל מקור, לכל פלטפורמה, לכל מודל. בעולם שבו הלקוחות (בעיקר ארגונים גדולים) רוצים גמישות ורוצים להימנע מ-lock-in, זה יתרון משמעותי.
השורה התחתונה מבחינת המשקיעים, כפי שעולה מהפודקאסטים: פלנטיר מוכיחה שצמיחה חזקה יכולה להצדיק מכפילים גבוהים — אבל רק אם היא נמשכת. 93% צמיחה ברבעון אחד זה מרשים. 79% צמיחה ב-12 חודשים זה מרשים. השאלה היא מה יקרה ברבעון הבא, וברבעון שאחריו.
לסיכום: מה כדאי לקחת מהסיפור הזה
אם אתם עובדים בתעשיית ההייטק הישראלית, הסיפור הזה רלוונטי בכמה מובנים:
ראשית, פלנטיר היא דוגמה לאסטרטגיה שישראלים רבים יכולים להזדהות איתה — בניית פלטפורמה, לא מוצר קצה. הרבה סטארטאפים ישראלים בתחום ה-AI מתלבטים בין בניית מודל לבין בניית פלטפורמה. פלנטיר מראה שהפלטפורמה יכולה להיות עסק ענק.
שנית, המכפילים הגבוהים בשוק ה-AI הם תמרור אזהרה. אם אתם מחפשים השקעות, כדאי לשים לב להבדל בין חברות שצומחות בקצב שמצדיק את השווי לבין כאלה שנסחרות על באזז.
ושלישית, היציבות של שוק העבודה האמריקאי והמדיניות של הפד ישפיעו על שוק ההייטק העולמי — כולל על חברות ישראליות שמגייסות בארצות הברית, מוכרות לשוק האמריקאי או נסחרות ב-NASDAQ.
פלנטיר לא תפתור לנו את הבעיות. אבל היא כן מראה שבשוק ה-AI, לפעמים הגישה הנכונה היא לא לבחור צד — אלא לבנות את הפלטפורמה שכולם צריכים.