Alphabet תשקיע 200 מיליארד דולר בתשתיות AI השנה

200 מיליארד דולר. זה הסכום ש-Alphabet, חברת האם של Google, תוציא השנה על בניית תשתית לבינה מלאכותית. אם אתם חושבים שזה הרבה, חכו לשמוע את ההמשך: בשנה הבאה, 2027, ההוצאה צפויה לעלות עוד יותר.

איפה הכסף באמת הולך?

ההצהרה הזו הגיעה מ-Ruth Porat, נשיאת Alphabet ו-CIO, בוועידת Fortune Most Powerful Women. לדבריה, החברה נמצאת במצב שבו היא "מוגבלת ביכולת שלה לעמוד בביקוש" (capacity constrained) — הביקוש לכוח מחשוב, גם מצד שותפים עסקיים, ממשלות ומשתמשי הפלטפורמה של Google, כל כך גבוה, ש-Alphabet צריכה לבנות — ועוד איך לבנות.

הכסף העצום הזה, ש-Porat תיארה כ"מסע ההוצאות התאגידי הגדול ביותר אי פעם", מופנה בעיקר לתשתיות טכניות. סמנכ״לית הכספים, Anat Ashkenazi, חשפה בדוח הרבעוני האחרון ש-44.9 מיליארד דולר הוצאו רק ברבעון השני, מה שהוביל לתזרים מזומנים חופשי שלילי לראשונה מזה 20 שנה כחברה ציבורית. מנגד, ההכנסות של Google Cloud זינקו ב-82% ל-24.8 מיליארד דולר, והרווח התפעולי שלה יותר מהוכפל ל-8.8 מיליארד דולר. אז מה קרה כאן? החברה משקיעה הון עתק בצד אחד של המשוואה, אבל הצד השני — צמיחה חסרת תקדים בשירותי הענן — מתחיל להשתלם, ובגדול.

איך יוצרים החזר על 200 מיליארד דולר?

השוק לא היה רגוע. אחרי ש-Alphabet העלתה את תחזית ההוצאות שלה ביולי, המניה צנחה ביותר מ-6% ביום למחרת. וול סטריט דורשת הוכחות. Porat התמודדה עם השאלה הזו ישירות. "זה לא הגיוני לומר שאנחנו במצוקת יכולת בגלל ביקוש כה חזק, ומצד שני שאי אפשר לייצר מזה החזר", היא אמרה.

התשובה שלה ליצירת החזר כזה מתחילה בשני דברים: "ראשית, הערך שאנחנו מוסיפים לשותפים שלנו כדי לייצר צמיחה אטרקטיבית בהכנסות. שנית, כמה ביעילות אנחנו מספקים את כוח המחשוב הזה." במילים אחרות, ה-AI של Google צריך להיות מספיק טוב כדי שלקוחות ירצו לשלם עליו, ו-Google צריכה להפוך את אספקת כוח המחשוב ליעילה יותר.

השקעה לטווח ארוך — עם אזהרה חשובה

Porat שרטטה קו ישיר בין ההוצאה המסיבית הזו לבין החלטה אסטרטגית מ-2016, כאשר Google עברה מ"mobile first" ל"AI first". "חייבים להשקיע לצמיחה ארוכת טווח", היא אמרה. "כשאתה מנסה להדביק פערים מאוחר מדי, זה כבר מאוחר מדי."

אבל יש צד נוסף. לצד האופטימיות העסקית, Porat הזהירה שצריך "לחזק את ההגנות מפני הסיכונים" (fortify the downside risks) של ה-AI. אם לא ננהל נכון את הסיכונים הפיננסיים, סיכוני המודל וסיכוני הבנייה, לא נוכל ליהנות מהתועלת העצומה. היא מבינה את החרדה של אנשים מההשפעה של AI, אבל מאמינה שהיתרונות עולים על האיומים.

ממאבק אישי למשימה עולמית

עבור Porat, ה-AI הוא לא רק אסטרטגיה עסקית. היא שרדה סרטן השד פעמיים, ב-2001 וב-2004. לדבריה, "מה שמעצבן אותי כל כך" הוא אי-השוויון בתוצאות. לדוגמה, בארה"ב, נשים שחורות מתות מסרטן השד בשיעור גבוה ב-38% מנשים לבנות.

כשהגיעה ל-Google, היא שאלה את האונקולוג שלה עד כמה AI יכול לשנות את המצב. תשובתו: "הדרך היחידה להנגיש שירותי בריאות היא באמצעות AI." היא ציינה את העבודה של Google על גילוי מוקדם של סרטן השד והריאות. מודל ה-AI שלהם מנתח ממוגרמות טוב יותר מרדיולוגים, והפחית את שיעור התוצאות השליליות הכוזבות ב-9.4% בארה"ב.

בדרום הגלובלי, Google ושותפים השלימו כמיליון סריקות לרטינופתיה סוכרתית, עם יעד של יותר מ-6 מיליון. "גילוי מוקדם הוא מתנה", אמרה Porat, "הוא מתנה של זמן שיכולה באמת להשפיע על שיעורי ההישרדות."

מה זה אומר עלינו, כאן?

עבור תעשיית ההיי-טק הישראלית, גל ההשקעות הזה הוא גם הזדמנות וגם אתגר. חברות ה-AI הישראליות, בין אם במחקר, בפיתוח מודלים או ביישומים עסקיים, עשויות להיות מושפעות מהצורך של ענקיות הענן לספק ערך. זה יכול להיות שוק לקוחות צומח, אבל גם לחץ תחרותי. מעבר לכך, כמות ההון העצומה שמוזרמת ל-AI בארה"ב עלולה להשפיע על תמחור כוח העבודה המומחה ועל כיוון ההשקעות הגלובליות.

Porat מהמרת — עם 200 מיליארד דולר לפחות — על כך ש-AI הוא לא בועה, אלא מהפכת תשתיות. כמשקיעים, מפתחים או עובדים בתעשייה, כדאי לעקוב מקרוב אחרי הנתונים. אחרי הכול, לא בכל יום חברת ענק מכריזה שהימור כזה מטורף הוא האסטרטגיה שלה.