אמזון מעלה את ההימור על AI ל-220 מיליארד דולר
אמזון מעלה את תחזית הוצאות ההון השנתית ל-220 מיליארד דולר, אבל מדווחת על תזרים מזומנים שלילי של 7.6 מיליארד דולר. זה חלק ממגמה רחבה: חברות הענק צפויות להשקיע 765 מיליארד דולר ב-AI ב-2026, והחוב הגלוי והנסתר שלהן מזנק. השוק מגיב בהתאם — חלקן עולות, חלקן נופלות.

אז מה קורה כשחברת הענק הכי גדולה בעולם אומרת שהיא תשקיע 220 מיליארד דולר בשנה אחת בתשתיות AI? התשובה הקצרה: המשקיעים לוקחים נשימה עמוקה, והמאזן מתחיל להיראות קצת פחות נוצץ. בדו"ח הרבעוני שפורסם ביום חמישי, Amazon העלתה את תחזית הוצאות ההון (capex) השנתית ל-220 מיליארד דולר — הגבוהה ביותר מבין ארבעת ההיפר-סקיילרים הגדולים. זה מספר שאמור לגרום לכל מי שעובד בתעשייה לעצור רגע.
אבל לפני שנחגוג — או ניבהל — בואו נסתכל על מה שקצת פחות זוהר: באותו דו"ח, Amazon דיווחה על תזרים מזומנים חופשי שלילי של 7.6 מיליארד דולר ב-12 החודשים האחרונים. כלומר, החברה שורפת יותר מזומנים ממה שהיא מייצרת — ולמרות זאת, היא בוחרת להאיץ את קצב ההשקעות. זה לא סתם "עוד רבעון" — זה איתות על שינוי עמוק במודל העסקי.
המספרים שכדאי לזכור
לפני שנצלול לשאלת הקיימות, הנה כמה נתונים שמצטברים לתמונה הגדולה. לפי Goldman Sachs, סך ההשקעות של חברות הענק בבינה מלאכותית צפוי להגיע ל-765 מיליארד דולר השנה, ולטפס לכמעט 1.2 טריליון דולר ב-2027. ההשוואה הזו אמורה לתת תחושה: 220 מיליארד דולר של אמזון הם כמעט שליש מכל מה שהמגה-קאפס מתכננות השנה.
וזה לא רק עניין של חבילת מניות. Meta דיווחה על ירידה של 91% בייצור המזומנים בהשוואה לשנה שעברה. Alphabet — חברת האם של גוגל — דיווחה בשבוע שעבר על תזרים מזומנים שלילי בפעם הראשונה בהיסטוריה שלה. החברה הכי רווחית על פני כדור הארץ, זו שמרוויחה מיליארדים בכל רבעון, פתאום מוצאת את עצמה מוציאה יותר ממה שהיא מכניסה. אנט אשכנזי, סמנכ"לית הכספים של Alphabet, אמרה לאנליסטים שהחברה "מודעת" למצב, אבל זה לא ממש מרגיע.
אז מה בעצם קורה כאן?
התשובה הפשוטה: כל מי שבונה תשתיות ענק ל-AI חייב להוציא המון כסף עכשיו כדי לא לפספס את הגל הבא. Amazon, שהצמיחה בענן שלה חזקה במיוחד, מציינת גם את מכירות Prime Day כגורם שתורם לביקוש. אבל הבעיה היא שההוצאות האלה — על שבבים, שרתים, חשמל וקירור — לא מגיעות מהאוויר. הן מגיעות מהמאזן, וכשהן גדלות במהירות, המשקיעים מתחילים לשאול שאלות קשות.
הנתון שסוגר את המעגל מגיע מכיוון החוב. S&P Global מונה 225 מיליארד דולר באג"ח שהנפיקו ההיפר-סקיילרים ו-Nvidia מתחילת השנה. זה מציב אותם בדרך לשיא שנתי ב-2026. אבל זה רק החוב ה"גלוי". ניתוח אחר מצביע על כך שהחוב ה"נסתר" של חמש ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות זינק ל-1.65 טריליון דולר. כלומר, ההתחייבויות האמיתיות — כמו התחייבויות לרכוש שבבים מראש או חוזי שכירות אנרגיה — גדולות בהרבה ממה שהדוחות מראים.
מה השוק חושב על זה?
התגובה של וול סטריט הייתה מעורבת. Alphabet, שפרסמה דו"ח חזק ב-22 ביולי, ראתה את המניה צונחת ב-7% למחרת בגלל הקפיצה בהוצאות ההון. Meta, שהחמיצה את הציפיות והעלתה את יעד ההוצאות, נפלה ב-8%. לעומת זאת, Microsoft ו-Amazon דווקא עלו — כי שתיהן לא רק עקפו את תחזיות הרווח, אלא גם הצביעו על כך שההשקעה שלהן מתחילה להניב פירות. Microsoft אפילו הורידה את תחזית ההון שלה, מה שהרגיע את המשקיעים.
אבל האם זה אומר שהפחד מ-AI יתפוגג? לא בטוח. ג'ים פולסן, לשעבר אסטרטג ההשקעות הראשי של Leuthold Group, רואה שני סימנים מטרידים: ראשית, הביצועים החלשים של מניות ה-AI בתקופה האחרונה — אות שהמשקיעים כבר מתכוננים לירידה בצמיחת ההוצאות. שנית, ירידה חדה בהזמנות של מוצרי הון ליבה (core capital goods) בארה"ב. אם המגמה הזו תימשך — או אפילו אם היא תיעצר במקום — פולסן אומר שזו תהיה מכה גדולה לתעשיית ה-AI.
קצת על "טוקנים"
ה-NYT הזכיר גם את מה שקורה בצד השני של המתרס: חברות שמבזבזות מיליונים על "טוקנים" (יחידות כוח חישוב שמשמשות למדידת ה-AI) ואז מגלות שזה לא הביא לערך. יש את ה"טוקנמקסינג" — עידוד שימוש בלתי מוגבל ב-AI, ואת ה"טוקנמינינג" — אחרי שהחשבון התנפח. "זה מטבע שאין לך אינסטינקט להבין איך להשתמש בו, וכללי החשבונאות אפילו לא קיימים", אמר הווארד ר. (השם לא הושלם במקור). זו תזכורת ש-AI זה לא רק עניין של דאטה סנטרים — זה עניין של ניהול פיננסי.
מה זה אומר לנו, ההייטקיסטים?
אם אתם עובדים בתחום — בין אם בחברת ענן, בחברת שבבים או בסטארטאפ שמשתמש ב-API — ההשקעה הזו היא חדשות טובות בטווח הקצר. ביקוש מטורף לתשתיות אומר יותר משרות, יותר לקוחות, יותר כסף. אבל בטווח הארוך, השאלה היא כמה זמן יצליחו החברות לשאת את ההוצאות האלה בלי שזה יבוא על חשבון הרווחיות. ההיסטוריה של הבועות הטכנולוגיות מלמדת שכשהמשקיעים מתחילים לשאול "איפה הכסף?" — התשובה לפעמים לא כל כך נעימה.
כדאי להוסיף עוד קורטוב של זהירות: אמזון עוד לא הראתה שמכירות הענן שלה באמת מכסות את ההוצאות הענקיות. היא מדברת על "צמיחה חזקה" ו"Prime Day" — אבל כשבודקים את המספרים בפועל, תזרים המזומנים החופשי שלילי. זה לא אומר שהתזה שגויה — זה אומר שהביצוע הוא זה שיקבע.
אז בינתיים, אנחנו נמשיך לצפות במרוץ הזה — עם פופקורן ביד ובתקווה שמישהו מחזיק בחשבון הבנק.