אירופה משקיעה 10 מיליארד יורו ב-7 גיגה-מפעלי AI
האיחוד האירופי יזרים 10 מיליארד יורו להקמת שבעה מרכזי AI מסיביים (גיגה-מפעלים), ומקווה למשוך השקעה פרטית נוספת של 20 מיליארד יורו. הצעד נועד לסגור פער אסטרטגי מול ארה"ב וסין, תוך התמודדות עם אתגרים כמו עלויות חשמל גבוהות ותלות בספקי ענן אמריקניים.
אירופה מנסה לשרטט מחדש את מפת הכוחות העולמית במרוץ ה-AI, ובגדול. הנציבות האירופית הודיעה על תוכנית מסיבית: 10 מיליארד יורו (כ-11.4 מיליארד דולר) מכספי ציבור, שנועדו לשמש כזרז להקמת שבעה 'גיגה-מפעלים' (Gigafactories) של AI ברחבי היבשת. המטרה? לסגור פער משמעותי מול ארה"ב וסין, ולהבטיח לאירופה עצמאות טכנולוגית בעולם שנשלט יותר ויותר על ידי מודלים מאסיביים.
לפי ההצהרה, כל מפעל כזה צפוי להכיל לפחות 100,000 שבבי AI מתקדמים. לשם השוואה, זה בערך פי ארבעה מהעוצמה של מרכזי הנתונים הפועלים כיום באיחוד. שבעת המפעלים צפויים להכפיל ויותר את כוח המחשוב הכולל של האיחוד, אשר כיום מסופק על ידי רשת של 19 מרכזי AI הפזורים מפינלנד ועד ספרד.
אבל כסף ציבורי הוא רק ההתחלה. הנציבות מעריכה שההשקעה הראשונית הזו תמשוך השקעה פרטית נוספת בסך 20 מיליארד יורו (22.8 מיליארד דולר). "גישה לכוח מחשוב בקנה מידה גולמי היא הכרח אסטרטגי עבור אירופה", אמרה הנציבה האחראית, הֶנֶה וירְקוּנֶן. "ככל שפיתוח ה-AI מאיץ, כך גם הלחץ להיות שחקן רלוונטי".
למה זה דחוף עכשיו? האנליסטים והפוליטיקאים באירופה מודאגים. סקירה של הפדרל ריזרב האמריקני מ-2025 הצביעה על פיגור משמעותי. סין נהנית מכושר ייצור חשמל אדיר למרכזי נתונים, וארה"ב גורפת את עיקר ההשקעות הפרטיות בתחום. דוח פנימי של הנציבות שהוגש לפרלמנט ביוני לא חסך במילים: "עסקים ורשויות ציבוריות באירופה ימשיכו להסתפק בספקי AI אמריקניים על חשבון ספקים אירופיים הנאבקים לעבוד בחזית הטכנולוגיה". הדוח מציין את חמשת ספקי שירותי הענן המובילים באיחוד – כולם אמריקניים – ומדגיש את הסיכון ל"עצמאות תפעולית" כתוצאה מהתלות הזו.
האתגרים גדולים. אירופה לא מייצרת רבים מהרכיבים הנדרשים למרכזי נתונים, ועלויות החשמל ביבשת יכולות להיות פי שניים או שלושה מאשר בארה"ב או בסין. חברת Mistral הצרפתית, שפועלת כיום באחד ממרכזי ה-AI הגדולים באיחוד בקמפוס בפריז, היא הדוגמה הטובה ביותר ל"אלופת" אירופה. היא מפתחת את הצ'אטבוט Le Chat, אך היא עדיין לא מדביקה את הקצב של ענקיות כמו OpenAI האמריקאית או DeepSeek הסינית.
ועל הכל שורה הרגולציה. הנציבות מדגישה ש-AI שיפותח ברשת המפעלים החדשה "יעמוד בתקני האיחוד בנושא הגנת מידע, בטיחות, אבטחה ואתיקה" – רמז לחוקים כמו Digital Services Act ו-Digital Market Act. מנגד, קיימת דאגה ציבורית רחבה לגבי ההשלכות הכלכליות והפרטיות של הטכנולוגיה.
בסופו של דבר, מדובר בהצהרת כוונות פוליטית-תעשייתית נדירה בעוצמתה. אירופה מנסה לקנות לעצמה מקום במשחק באמצעות כוח חישוב גולמי. השאלה הגדולה היא האם הכסף הזה, והענן הרגולטורי שסביבו, יספיקו כדי לייצר מודלים שיתמודדו באמת עם מעצמות ה-AI הקיימות.