ישראל רוצה להפוך למעצמת תשתיות AI

אתם מכירים את זה שאתם מתעסקים בפיתוח מודל AI חדש, ופתאום מגלים שצריך ענן עם כוח מטורף, צ'יפים מתקדמים ואנרגיה כדי להריץ אותו? אז מסתבר שבעוד ישראל בנתה מעצמה של תוכנה, סייבר ודאטה, גל ה-AI הנוכחי מצריך שכבה נוספת, מסיבית, של תשתיות פיזיות. השאלה הגדולה היא אם ישראל תצליח לתפוס נתח משמעותי גם שם.

הכישרון הישראלי: מוביל בעולם, אבל מה עם החומרה?

בואו נהיה כנים: ישראל בנתה את עצמה כמובילה גלובלית בזכות כישרון אנושי יוצא דופן. יחידות הטכנולוגיה של צה״ל יצרו דור של מהנדסי סייבר ותוכנה שהקימו חברות, גייסו הון, ובעצם יצרו את ״אומת הסטארטאפים״. התוצאות מדברות בעד עצמן: ההייטק תורם כ-17% מהתוצר ויותר ממחצית מהיצוא. בשנת 2025 חברות ישראליות גייסו 15.6 מיליארד דולר בהון סיכון, והאקזיטים עמדו על כ-80 מיליארד דולר. ישראל מדורגת כמרכז הרביעי בגודלו בעולם בגיוסי הון סיכון, והגדול ביותר מחוץ לארצות הברית.

בתחום ה-AI, המספרים מרשימים עוד יותר: מספר חברות ה-AI בארץ כמעט הוכפל מאז 2021, מ-1,250 ל-2,350. הן גייסו למעלה מ-30 מיליארד דולר, וכ-60% מהסיבובים הגדולים (מעל 50 מיליון דולר) הלכו לסטארטאפים של AI. לפי מדד סטנפורד, ישראל מובילה בעולם בנתח משתמשי LinkedIn עם מומחיות AI — כ-2.1%.

אבל רגע, זה רק צד אחד של המטבע. ה-AI מתקדם מעבר לתוכנה ולמודלים. יש שם שכבה עצומה של תשתיות: שבבים, עיבוד (compute), אנרגיה, קירור ואחסון. חמש חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה״ב הולכות להשקיע כ-650 מיליארד דולר בתשתיות AI בשנת 2026 לבדה — כמעט כפול מ-2025. Nvidia, שמייצרת את השבבים שכל התעשייה רצה עליהם, הפכה לחברה הראשונה שחצתה שווי שוק של 4 טריליון דולר ב-2025.

הזדמנות התשתיות: לא רק צופים מהצד

ישראל לא יושבת על הגדר. Nvidia מפעילה את מרכז הפיתוח הגדול ביותר שלה מחוץ לארה״ב כאן, ומתכננת להכפיל את כוח האדם המקומי ל-10,000 עובדים באמצעות קמפוס חדש בקריית טבעון. Nebius בנתה כאן מרכז נתונים ייעודי לאימון מודלים. Majestic Labs, שבונה שרת AI עם עד 128 טרה-בייט של זיכרון משותף כדי לפתור את צוואר הבקבוק המרכזי במודלים גדולים, גייסה 100 מיליון דולר וזכתה בתואר ״הסטארטאפ המבטיח״ של גלובס ל-2026. למעלה מ-70 סטארטאפים ישראליים נוספים פועלים בתחומי תשתיות מרכזי נתונים, אנרגיה, קירור ואחסון, וגייסו למעלה מ-4 מיליארד דולר בסך הכול. עדיין, זה חלקיק קטן מההשקעה הגלובלית. השריר היזמי של ישראל הרבה יותר מפותח משריר התשתיות שלה.

גולת הכותרת: ישראל לא מפספסת את גל ה-AI, פשוט עדיין לא מיצתה את שכבת התשתיות. יש לה הון אנושי שמדורג ראשון בעולם בצפיפות כישרון AI, ניסיון עמוק בסייבר ובענן, ועכשיו גם מנוף גיאופוליטי: בדצמבר 2025 ישראל הפכה לחברה מייסדת בברית Silica Pax, שמבטיחה גישה מתואמת לשבבים ולתשתיות מחשוב מתקדמות. אם המגמות יימשכו, ישראל עשויה להפוך לאחד השחקנים המרכזיים בבניית הטכנולוגיה שמזינה את דור המודלים הבא.

מעבר לציוד: הזדמנות לעצב את ה-AI והחברה

אבל הסיפור לא נגמר בחומרה. כפי שטוען החלק השני של הסיפור, לישראל יש הזדמנות ייחודית להשפיע על הפיתוח של AI ועל ההשפעות שלו על החברה. אנחנו חיים בתקופה שבה ה-AI מתחיל לערער את האיזון העדין של החוויה האנושית. יותר ויותר אנשים פונים ל-AI בנושאי קשרים, פחדים, בדידות וקריירה — שיחות שהיו שמורות פעם לבני זוג, חברים או פסיכולוגים. סקרים אחרונים מראים שקרוב לשלושה רבעים מבני הנוער בארה״ב כבר השתמשו במלווים מבוססי AI, ושליש מהם העדיפו שיחה חשובה עם AI על פני אדם אחר.

זהו שינוי עמוק. ה-AI כבר לא רק מרחיב יכולות אנושיות; הוא מפרש עבורנו חוויות. הוא הופך לשותף במחשבות. השאלה היא לא אם אנשים יקיימו קשרים משמעותיים עם מכונות — הם כבר עושים את זה — אלא מה קורה לקשרים האנושיים ולרגעים של התבוננות פנימית שהשיחות האלה מתחילות להחליף.

הזדמנות לישראל: לא רק לבנות את התשתית, אלא גם להוביל את החשיבה על ההשלכות. לתרום מניסיונה בעולם הסייבר והחדשנות כדי לעצב AI שמשרת את האנושות, ולא להפך. זה קשור ישירות אליכם, אנשי הטק הישראלים. בין אם אתם מפתחים מודלים, בונים תשתיות או עוסקים במדיניות, אתם חלק מהאקו-סיסטם שיכול להגדיר את הכיוון.

בסופו של דבר, בין אם מדובר בקניית ה-GPU הבא או במחשבה על תפקידנו כבני אדם בעידן ה-AI, ישראל נמצאת על פרשת דרכים מרתקת. אולי, בסוף, השאלה האמיתית היא אם נוכל לשלב את הגאונות הטכנולוגית שלנו עם קצת חוכמה אנושית.