וירג'יניה מטילה מס ישיר על דאטה סנטרים

נראה שירח הדבש בין חברות ה-AI לממשלות בארה"ב נגמר. אם עד לאחרונה מדינות וערים חיזרו אחרי ענקיות הטכנולוגיה עם תמריצי מס והטבות, עכשיו הן מתחילות להטיל עליהן מסים כבדים ולהקפיא פרויקטים חדשים – כי הציפיות לשגשוג כלכלי לא תמיד התממשו, והנזק הסביבתי והכלכלי הולך ומצטבר.

מה קרה בווירג'יניה?

וירג'יניה, שהפכה למוקד עולמי של דאטה סנטרים, קיבלה בסוף יוני החלטה תקדימית והייתה למדינה הראשונה בארה"ב שמטילה מס ישיר על מתקנים אלו, בהתאם לצריכת החשמל שלהם. "איך אנחנו נותנים לחברות העשירות בהיסטוריה האנושית להגיע לכאן ולא לשחק לפי אותם כללים כמו כולם?", אמרה הסנטורית הדמוקרטית לואיז לוקאס, שיזמה את החקיקה. מבחינת ענקיות כמו אמזון ומיקרוסופט, שמחזיקות במתחמים בווירג'יניה, מדובר בסכום זניח יחסית לרווחים העתידיים שלהן. אבל עבור קופת המדינה, זו תוספת משמעותית של כ-600 מיליון דולר בשנה הקרובה – כסף שיכול ללכת לתשתיות ולשירותים ציבוריים.

אז מה בעצם קרה כאן?

המגמה הזו רחבה יותר מווירג'יניה. לפי דוח של חברת aterio, מספר הדאטה סנטרים בבנייה בארה"ב זינק מכמאה בתחילת 2021 לכמעט אלף השנה. הביקוש האדיר הזה העמיס על תשתיות מקומיות – במיוחד אנרגיה ומים – ומדינות הבינו שהן חייבות לפעול. ניו יורק, למשל, הטילה איסור כללי על הקמת דאטה סנטרים שייכנס לתוקף בשנה הבאה, ומבטיחה לבחון מחדש את מדיניות המס. אריזונה הלכה בעקבותיה עם איסור דומה. נברסקה ואוהיו הפסיקו להעניק תמריצי מס נדיבים, ובניו ג'רזי העבירה חוקים עם מכסות ותעריפים מיוחדים לצרכני החשמל הגדולים, שהם בעיקר דאטה סנטרים.

מעבר למדינות, כ-120 קהילות ברחבי ארה"ב שקלו או אימצו איסורים על בניית דאטה סנטרים, לפי כלי ניטור שפותח באוניברסיטת וירג'יניה. המושלת קאת'י הוקול בניו יורק שאלה בפשטות: "מה ההחזר על ההשקעה, אם לא מתווספות משרות?" – כי דאטה סנטרים של AI דורשים כיום פחות כוח אדם אבל צורכים הרבה יותר משאבים.

ומה ברמה הפדרלית?

ברמה הלאומית, ההצעות קיצוניות עוד יותר. הסנטור ברני סנדרס, הידוע בעמדותיו הסוציאליסטיות, מציע שהממשל האמריקאי יחזיק ב-50% ממניות חברות ה-AI הגדולות באמצעות מס חד-פעמי שישולם במניות. לדבריו, "AI ורובוטיקה הן בין הטכנולוגיות הטרנספורמטיביות ביותר בהיסטוריה, עם פוטנציאל למחוק מיליוני משרות." ההצעה כוללת קרן עושר ריבונית בשווי 7 טריליון דולר, שדרכה יוכל הממשל לשלם יותר מאלף דולר לכל אמריקאי – אם כי היא לא צפויה להתגשם בעתיד הקרוב.

בתוך כך, לפי דיווחים, ממשל טראמפ דן עם OpenAI על העברת נתח של 5% לידי הממשלה. זה כבר גרר ביקורת מצד מומחים. בן האריס, סגן נשיא במכון ברוקינגס, הזהיר שהחזקה ממשלתית עשויה להיטיב עם החברות עצמן, ליצור ניגוד עניינים ולעכב רגולציה. "האפשרויות לניצול המצב כל כך נרחבות, שכולם צריכים להרגיש לא בנוח מזה", הוא אמר.

למה זה חשוב לנו בתעשיית ההייטק?

עבורכם, עובדי ההייטק בישראל, זה אומר שהכללים הגלובליים משתנים. העלויות של מחשוב ענן ותשתיות AI עשויות לעלות, והרגולציה מתהדקת. אם אתם מפתחים מוצרים שמשתמשים במשאבי מחשוב גדולים, או שאתם חלק משרשרת האספקה של חברות AI, צפו ללחצים חדשים. מצד שני, מדינות כמו מלזיה, שדיווחה על צמיחה של 6% ברבעון השני הודות לייצור שבבים ולבניית דאטה סנטרים, מראות שאפשר לנצל את ההזדמנות אם מתכננים נכון.

בינתיים, בארה"ב, נראה שהפוקוס עובר מפיתוי חברות להגנה על הציבור – עם מסים, איסורים ודרישות לחלוק רווחים. השאלה הגדולה היא אם זה יאט את קצב החדשנות או פשוט יפזר את התועלת בצורה שוויונית יותר.