ה-AI מסבך את הבנקים המרכזיים: ביקוש עכשיו, פריון אולי בעתיד

הכלכלה רצה קדימה, והמודלים הישנים לא יודעים מה לעשות עם זה

אתם מכירים את התחושה כשמישהו מבקש מכם לקבל החלטה קריטית עם חצי מהנתונים? זה בערך מה שקורה עכשיו לבנקים מרכזיים ברחבי העולם — והפעם מי שמסבך להם את החיים הוא ה-AI.

בנק ההסדרים הבינלאומיים (BIS) — הבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים, אם תרצו — פרסם השבוע נייר עמדה שמרכז את הבעיה בצורה די ברורה: בום ה-AI מערער בו-זמנית את שלושת היעדים המרכזיים של כל בנק מרכזי — מחירים יציבים, שוק עבודה חזק ומערכת פיננסית איתנה. וזה קורה כי המדדים הרגילים שקובעי המדיניות מסתמכים עליהם פשוט מפסיקים לעבוד כמו פעם.

מה בעצם הבעיה?

ה-AI יוצר כוחות סותרים בכלכלה. מצד אחד, אנחנו רואים עכשיו גל השקעות מסיבי — בניית דטה סנטרים, רכישת שבבים, תשתיות חשמל וקירור. חמש חברות ה-hyperscale הגדולות (חושבים Microsoft, Alphabet, Amazon ושות') צפויות להוציא מעל טריליון דולר על פרויקטי הון הקשורים ל-AI בשנים 2025-2026. רק ההוצאות על דטה סנטרים בארה"ב לבדה צפויות לעבור את ה-500 מיליארד דולר ב-2025.

כל ההשקעה הזו מייצרת ביקוש — מהנדסים, חשמלאים, קרקע, ציוד ייצור, מימון. זה דוחף את הכלכלה למעלה עכשיו, היום.

מצד שני, כל הטכנולוגיה הזו אמורה לייצר קפיצה בפריון בעתיד — שאמורה להרחיב את ההיצע, להוריד לחצים על מחירים ובאופן עקרוני לאפשר ריביות נמוכות יותר.

אז מה הפד אמור לעשות עם זה?

פה נכנס החלק הלא כיפי. אם הפד ירים ריביות חזק מדי כדי לקרר את הביקוש, הוא עלול לחנוק השקעות שבאמת ירחיבו את ההיצע בעתיד ויורידו מחירים. אם ישאיר ריביות נמוכות מדי, הוא עלול להאכיל בועה — עליות בשערי נכסים פיננסיים, מינוף מוגזם, ובסופו של דבר חוות שרתים ריקות ומאזנים שבורים.

"האי-וודאות הגדולה סביב ההשפעות של AI מעלה מספר אתגרים למדיניות המוניטרית וליציבות הפיננסית," כתבו הכלכלנים של ה-BIS. "יתרה מכך, ההשפעות משתנות בין מגזרים, מה שמסבך את ההערכה של מגמות בסיסיות."

הביצה והתרנגולת של הפריון

יש פה עוד בעיה טכנית שמעצבנת את הכלכלנים: הביקוש מגיע לפני הפריון. ההיסטוריה מראה שטכנולוגיות purpose כלליות יכולות לקחת שנים עד שהן מתפשטות מעבר לחברות שיצרו אותן. חברות צריכות להתקין את הטכנולוגיה, לעצב מחדש תהליכי עבודה, לאמן עובדים ולגלות את השימושים שמניבים את התשואה הטובה ביותר.

ובינתיים, גם מה שנראה כמו שיפור בפריון לא תמיד כזה. משרד עורכי דין שמשתמש ב-AI לנסח חוזים מהר יותר לאו דווקא יוריד מחירים — הוא פשוט ייקח יותר תיקים או יגדיל שולי רווח. חברת תוכנה עשויה לשחרר פיצ'רים עם פחות מהנדסים. בית חולים עשוי לצמצם ניירת בלי לטפל ביותר חולים.

כל המקרים האלה משנים ביצועים כלכליים, אבל הנתונים לא תמיד מראים את זה בצורה ברורה — ולבנקים מרכזיים קשה לבסס מדיניות על הדגמות של מה AI יכול לעשות. הם צריכים הוכחות שזה באמת מרים את ההיצע בכלכלה כולה.

ומה קורה בפועל?

יו"ר הפד Kevin Warsh הקים כוחות משימה שחוקרים את ההשפעה של AI — אחד מהם מתמקד ספציפית בשוק העבודה ובפריון, ואחרים עוסקים במדידת אינפלציה ובאיסוף נתונים כלכליים. המסקנות וההמלצות צפויות עד סוף השנה.

בינתיים, נגידת הפד Lisa Cook אמרה כבר במרץ 2026 שגל ההשקעות בדטה סנטרים ובשבבים כבר נראה בבירור — למרות עלות אשראי שנותרה גבוהה יחסית לעשורים הקודמים. סגן יו"ר הפד Philip Jefferson הזהיר שההתלהבות מ-AI תורמת לבום בבניית דטה סנטרים, ושעליית הביקוש המיידית עלולה להרים אינפלציה לפני שגידול בקיבולת הייצור יופיע.

מה זה אומר לנו בתעשייה

מעבר לים, אפשר לראות את זה כעוד סימן שה-AI הפכה מטכנולוגיית ענן ותוכנה לסיפור של תשתיות פיזיות — נדל"ן, תעשייה, אנרגיה. ההון שנשפך לשם משנה את כללי המשחק הכלכליים, גם אם אף אחד עדיין לא יודע בדיוק איך.

למי מכם שעושה exit או מגייס בסבבים מאוחרים, שווה לשים לב: אם בנקים מרכזיים יטעו בכיוון המדיניות בגלל הבלבול ש-AI יוצר, זה ישפיע ישירות על עלות האשראי, על שווי חברות, ועל כמות ההון שזורם לתעשייה שלנו.

בינתיים, ה-BIS ממליץ על זהירות. כי כשהמודלים הישנים לא יודעים מה קורה, הסיכון לטעות במדיניות גדל — וכולנו עלולים לשלם את המחיר.