משקיעים מתקוממים: גוגל שורפת מזומנים על AI
Alphabet העלתה את תקציב ה-AI ל-205 מיליארד דולר, ותזרים המזומנים הפך לשלילי לראשונה מאז 2004. המניה צללה 7%, ויחד עם Amazon ו-Meta השלוש מתכננות להוציא חצי טריליון דולר השנה. המשקיעים נזכרים בבועת הדוט-קום — אבל גם יודעים שקיצוץ ימוטט את השוק.
העסקה בין ענקיות הטכנולוגיה לוול סטריט נשברה
במשך שנים היה הסכם לא כתוב: ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות יבזבזו סכומי עתק על AI, ובתמורה — שוק המניות יתגמל אותן, כל עוד ההכנסות עולות. ההסכם הזה התפוצץ השבוע בפרצוף של כולם.
מניות Alphabet צללו ביותר מ-7% ביום חמישי האחרון — היום הגרוע ביותר שלהן מזה למעלה משנה. הסיבה? החברה העלתה את תחזית ההוצאות (capex) ל-2026 ל-195-205 מיליארד דולר, עלייה של 15 מיליארד דולר לעומת התחזית הקודמת. וזה לא הכל: תזרים המזומנים החופשי של גוגל הפך לשלילי ברבעון השני — לראשונה מאז ההנפקה ב-2004.
לפני שאתם אומרים "אבל גוגל גדלה" — כן, ההכנסות מענן קפצו ב-82%, הרבה מעל התחזיות של וול סטריט. אבל המשקיעים כבר לא מסתכלים על הכנסות. הם מסתכלים על מזומן, ואין כזה.
490 מיליון דולר ביום
בואו נדבר על מספרים שגורמים לכאב בטן: לפי החישובים, גוגל מוציאה כ-490 מיליון דולר ביום על תשתיות AI — שבבים, שרתים, חוות שרתים. זה קצב הוצאות שקשה אפילו לעכל.
וגוגל לא לבד. Amazon צפויה להשקיע כ-200 מיליארד דולר השנה, Meta מתכננת 125-145 מיליארד דולר (ועידכנה את התחזית באפריל בעוד 10 מיליארד), ו-Microsoft מצביעה על כ-190 מיליארד דולר נוספים. שלושתן — Alphabet, Amazon ו-Meta — מתכננות להוציא יותר מחצי טריליון דולר בשנה אחת.
חצי טריליון דולר. בשנה אחת. רוב הכסף הולך לתשתיות AI.
מי מרוויח מכל זה?
Nvidia. חד ומעשי. החברה שולטת בתחום ה-GPU ל-AI, והפלטפורמה שלה CUDA הפכה לתקן דה-פקטו — רוב קוד ה-AI המוקדם נכתב עליה ומותאם לשבבים שלה. כל דולר מההוצאות האלה עובר, בסופו של דבר, דרך Nvidia.
אבל גם מניית Nvidia ירדה ביום חמישי לצד שאר ענקיות הטכנולוגיה, והיא נמצאת כעת כ-12% מהשיא. השוק כועס על כולם — כולל על מי שמרוויחה מההוצאות האלה.
בועה? שוב?
משקיעים מתחילים לדבר על בועת הדוט-קום. הפעם האחרונה שבה חברות בזבזו מיליארדים על תשתיות אינטרנט — רק כדי לראות תשואות מאכזבות — נגמרה רע. מאוד רע.
ביום שני האחרון הזהיר סטיב אייסמן, המשקיע שהתפרסם בזכות שורט על שוק הדיור ב-2008: "אם החברות האלה יקצצו בהוצאות — השוק ירד ישר למטה."
וזה הפרדוקס: המשקיעים כועסים על ההוצאות, אבל גם יודעים שאם הן יפסיקו — הכל יתפרק. הם לכודים.
מה זה אומר עלינו?
למי שעובד בתעשיית ההייטק הישראלית, הסיפור הזה הוא לא תיאורטי. הוצאות הענק האלה מייצרות ביקוש אדיר לשבבים, תשתיות ענן ושירותי AI — הרבה מהן נבנות על ידי חברות ישראליות או עם עובדים ישראלים. כל דולר ש-Alphabet מוציאה על חוות שרתים חדשה הוא דולר שבסופו של דבר מתגלגל לחברות צ'יפס, חברות סייבר, חברות תוכנה.
אבל יש גם צד שני: אם המשקיעים יכריחו את הענקיות לקצץ, הביקוש הזה עלול להיעלם מהר. שוק ההייטק הישראלי, שחי על גלי ההשקעות האמריקאיות, צריך להתחיל לשאול מה קורה כשהגל הזה נעצר.
בינתיים, Nvidia ממשיכה למכור שבבים, גוגל ממשיכה לבזבז, ומשקיעים ממשיכים ללחוץ על הבלמים. השאלה האמיתית היא לא אם ההשקעות האלה ישתלמו — אלא מי יישבר ראשון: החברות שמשקיעות, או המשקיעים שדורשים תשואה.