ענקיות הטכנולוגיה מהמרות 500 מיליארד דולר על AI

חבר'ה, בואו נדבר על הכסף הגדול באמת. לא על סבבי גיוס של סטארטאפים, לא על שוויים מטורפים של יוניקורנים — על משהו ברמה אחרת לגמרי. שלוש חברות טכנולוגיה בלבד מתכננות להוציא בשנת 2026 יותר מ-500 מיליארד דולר על תשתית AI. ביחד. בשנה אחת.

וזה עוד לפני שספרנו את Microsoft.

אז מי מוציאה מה?

המספרים האלה מטורפים, אבל בואו נפרק אותם:

• Alphabet (חברת-האם של Google) העלתה את תחזית ההוצאות שלה ל-2026 ל-195–205 מיליארד דולר — עלייה מ-180–190 מיליארד דולר שדיווחה קודם
• Amazon מצפה להשקיע בסביבות 200 מיליארד דולר
• Meta Platforms מתכננת 125–145 מיליארד דולר (העלאה של 10 מיליארד דולר לעומת התחזית הקודמת מאפריל)

וסה"כ Microsoft? עוד כ-190 מיליארד דולר. כלומר, ארבע חברות בלבד מתקרבות ל-700 מיליארד דולר של הוצאות הון בשנה אחת.

בשביל פרופורציה: בשנת 2025, כל חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב הוציאו ביחד כ-450 מיליארד דולר על תשתיות — הרבה מזה ל-AI. השנה הסכום מוכפל. ב-2027 התחזית היא 1.4 טריליון דולר. ההשקעות האלו ממומנות בין היתר ביותר מ-400 מיליארד דולר של חוב שגויסו השנה.

ומה עם Nvidia?

Nvidia, הספקית הדומיננטית של ה-GPU שמרכיבים את מרכזי הנתונים האלה, אמורה להיות המרוויחה הגדולה. הפלטפורמה שלה — שבבי GPU עם תוכנת CUDA שרוב קוד ה-AI המוקדם נכתב עליה ועבורם — הפכה לסטנדרט בתעשייה.

אבל גם מניית Nvidia ירדה ביום חמישי, ביחד עם שאר חברות הטכנולוגיה הגדולות. היא נמצאת כעת כ-12% מתחת לשיא שלה.

מה קרה ל-Alphabet?

הסיפור המעניין באמת קרה ביום רביעי שעבר, כש-Alphabet פרסמה את הדוחות הרבעוניים שלה. שני דברים בולטים:

החדשות הטובות: הכנסות ממחשוב ענן קפצו ב-82% — הרבה מעבר לתחזיות האנליסטים בוול סטריט.

החדשות שזעזעו את המשקיעים: החברה העלתה את תחזית ההוצאות ל-2026, ובעיקר — תזרים המזומנים החופשי שלה הפך לשלילי ברבעון השני. שלילי. בפעם הראשונה מאז ההנפקה ב-2004.

המשקיעים התעלמו מהגידול בהכנסות ונתנו מכה למניה: ירידה של יותר מ-7% ביום חמישי, היום הגרוע ביותר של Alphabet ביותר משנה.

למה המשקיעים מפחדים?

למשקיעים יש בעיה אחת עיקרית: הם כבר ראו את הסרט הזה. בועת הדוט-קום. חברות הוציאו מיליארדים על תשתיות אינטרנט, הרווחים לא הגיעו, והמחירים קרסו.

ביום שבו Alphabet פרסמה את הדוחות, שבע חברות ה-Magnificent Seven איבדו ביחד כ-890 מיליארד דולר מערכן. זה לא צחוק.

ג'ייסון לאמיר, מנהל השקעות ראשי, תיאר את הסנטימנט החדש: "אנשים באמת מתמקדים בהוצאות הון, אובססיביים לזה. פעם זה היה 'ככל שיותר — יותר טוב'. עכשיו זה 'ככל שפחות — יותר טוב'."

המשקיעים עברו להתמקד בתזרים מזומנים חופשי במקום בהכנסות — וזה שינוי דרמטי בגישה.

אז מה בעצם קרה כאן?

היה הסכם לא כתוב בין חברות הטכנולוגיה לוול סטריט: אנחנו נבזבז על AI, ואתם תתגמלו אותנו כל עוד ההכנסות עולות. העסקה הזו מתפרקת.

משקיעים מתחילים לשאול שאלות קשות:

• איפה התשואה? חברות מוציאות הון תועפות, אבל ההכנסות מ-AI עדיין לא מתקרבות לכסף שנשפך
• האם זה בר-קיימא? תזרים מזומנים שלילי אומר שצריך ללוות יותר, להחזיר פחות למשקיעים
• מה יקרה כשיתחילו לקצץ? ואם חברות יחליטו שההוצאות לא מצדיקות את עצמן?

סטיב אייסמן — המשקיע שהתפרסם מהשורט על בועת הנדל"ן ב-2008 — אמר ב-CNBC: "אם ה-hyperscalers יקצצו... השוק ירד ישר למטה."

אבל יש צד שני

משקיעים אחרים מצביעים על כך שאין ברירה. אם חברות הטכנולוגיה הגדולות יקצצו משמעותית בהוצאות ה-AI, זה ישלח מסר קטסטרופלי לשוק כולו — שה-AI בועה, שההשקעה לא שווה, שהעתיד לא נראה כמו שחשבנו.

במצב הנוכחי, שוק המניות האמריקאי תלוי בזה ש-Alphabet, Amazon, Meta ו-Microsoft ימשיכו להזרים מאות מיליארדי דולרים לתשתיות AI. אם אחת מהן תעצור — כולן נפגעות.

Meta, אגב, קיבלה יחס שונה לאחרונה: אחרי דיווחים שהיא מתכננת להשכיר שרתים פנויים במרכזי הנתונים שלה (כלומר, להרוויח מההיצע העודף), המניה קפצה ב-21% תוך ימים. המשקיעים אוהבים חברות שמוצאות דרך להחזיר כסף על ההשקעה.

מה זה אומר על ה-AI הישראלי?

לחברות הישראליות שמפתחות תשתית AI, שבבים, או כלים למרכזי נתונים — התקופה הזו היא גם הזדמנות וגם אזהרה. הלקוחות הגדולים בעולם (ה-hyperscalers) ממשיכים לבזבז בקצב היסטורי, מה שמזין ביקוש. אבל הסבלנות של המשקיעים שלהם מוגבלת. אם תהיה האטה בהוצאות, רשת האספקה כולה תרגיש את זה.

בינתיים, כ-Nvidia ממשיכה להיות הכתובת הראשונה לרכישות GPU — ושוויה נמדד בטריליונים — מי שעובד איתה, מתחרה בה, או משלים את השרשרת שלה, עדיין נמצא במקום הנכון. השאלה היא לכמה זמן.