Jensen Huang: "Marvell היא חברת הטריליון דולר הבאה"
Nvidia השקיעה 2 מיליארד דולר ב-Marvell, ומנכ"ל החברה Jensen Huang כינה אותה "חברת הטריליון דולר הבאה", בעוד גוגל חתמה על הסכם עם warrant בשווי 12.2 מיליארד דולר. חברת השבבים, שרשמה הכנסות שיא של 8.2 מיליארד דולר, נמצאת במרכז התחרות על שוק ה-custom AI silicon, שמגלגל מאות מיליארדים — ומשקיעים שואלים אם יש עוד מקום לצמיחה.
מה קורה כש-Nvidia ו-Google נותנות חותמת כבוד לאותו ספק שבבים?
Marvell Technology קיבלה לאחרונה שתי הבעות אמון משמעותיות במיוחד — ומשקיעי AI מתחילים לשאול אם החברה בדרך לשווי של טריליון דולר.
מי את, Marvell?
אם אתם עובדים בעולם ה-data center, כנראה כבר נתקלתם ברכיבים שלה. Marvell היא חברת שבבים fabless (מעצבת שבבים בלי מפעל ייצור), שבמשך שנים הייתה ידועה בעיקר בזכות רכיבי רשת. בשנים האחרונות, עם פריצת ה-AI, היא עברה טרנספורמציה מרשימה לעולם ה-data center: מערכות optical DSP, מתגי Ethernet, סיליקון פוטוני ובעיקר — שבבים מותאמים אישית (custom silicon) שמיוצרים לפי הדרישות של הלקוחות הגדולים.
והלקוחות הגדולים האלה — Hyperscalers כמו Amazon, Microsoft, Alphabet ו-Meta — לא רוצים לשכור את כל כוח המחשוב מ-Nvidia או AMD. הם מפנים הון משמעותי לרכישת ASICs ו-XPU מותאמים אישית, שבבים שמותאמים ספציפית למודלים שלהם. ופה Marvell תופסת מקום.
Nvidia משקיעה 2 מיליארד דולר — ואז Jensen Huang מדבר
במרץ האחרון, Nvidia השקיעה 2 מיליארד דולר ב-Marvell כחלק משיתוף פעולה אסטרטגי רחב. המערכת של Marvell שולבה בפלטפורמת NVLink Fusion של Nvidia — מה שאומר ש-Marvell מספקת את ה-XPU המותאמים ורכיבי הרשת, ו-Nvidia משלימה את שאר רכיבי השרת.
ואז, כמה חודשים לאחר מכן, הגיע המשפט. בכנס פומבי בטייוואן ביוני, מנכ"ל Nvidia Jensen Huang קרא ל-Marvell "חברת הטריליון דולר הבאה". זו לא בדיחה כשמנכ"ל Nvidia אומר את זה על במה ציבורית — במיוחד אחרי שהוא עצמו הכניס 2 מיליארד דולר.
גוגל מוסיפה הסכם עם warrant בשווי 12.2 מיליארד דולר
כחודש לפני כן, Alphabet הודיעה על עסקה משלה עם Marvell לפיתוח מוצרים סביב ה-Tensor Processing Units (TPU) של גוגל. המערכת כוללת מאיצי inference, בקרי רשת ואחסון, ממשקים לזיכרונות ומחשוב near-memory.
לצד ההסכם הזה הגיע warrant ל-59 מיליון מניות במחיר קבוע של $206.58 — שוויו כ-12.2 מיליארד דולר אם ימומש במלואו. רובו מחולק ל-240 מנות שוות, שכל אחת מהן מבשילה על כל 500 מיליון דולר בהכנסות ממכירות המותאמות לגוגל. המשמעות: העסקה מגלמת רכישות מוסמכות של עד 120 מיליארד דולר עד 2033.
למה זה משנה?
Broadcom שולטת היום בשוק ה-custom ASIC — עם נתח של 80% עד 85%. אבל כשבוחנים את התמונה, Nvidia רומזת ש-Marvell עדיין שימושית בתוך האימפריה שלה. וגוגל מראה שהיא מוכנה לגוון ספקים במקום להשאיר הכול אצל שחקן אחד.
התוצאות הכספיות מתחילות להדביק את הסיפור
בשנת הכספים 2026 (שהסתיימה בינואר), Marvell רשמה הכנסות שיא של 8.2 מיליארד דולר — עלייה של 41% לעומת השנה הקודמת. עסקי ה-data center צמחו ב-46% ל-6.1 מיליארד דולר, מונעים מביקושים לאינטרקונקטים אופטיים, שבבים מותאמים ומתגים. ברבעון האחרון (שהסתיים באוגוסט) החברה הכניסה 2.7 מיליארד דולר — עלייה של 37% לעומת השנה הקודמת, כשפלח ה-data center מהווה 79% מהמכירות.
גודל השוק — ואיפה Marvell יכולה להיות בעוד 7 שנים
בנקאי ההשקעות כבר משרטטים קווי מתאר ברורים:
- Vivek Arya מ-Bank of America מעריך ששוק מעבדי ה-AI המותאמים והשבבים המחוברים אליהם יהיה שווה כ-300 מיליארד דולר עד 2030.
- Goldman Sachs מעריך ששוק ה-modules האופטיים העולמי צפוי לגדול מ-68 מיליארד דולר כיום ל-148 מיליארד דולר עד 2028.
- Dell'Oro Group צופה שהוצאות על מתגי backend במרכזי נתונים של AI יחצו את ה-100 מיליארד דולר עד 2030.
אם משלבים את המספרים האלה עם התחזית של Marvell עצמה למכירות של 18 מיליארד דולר ב-2028, מסלול הגיוני הוא הכנסות של 60–90 מיליארד דולר בתחילת שנות ה-2030. ואם ה-warrant של גוגל יהפוך לנפחים גדולים יותר, אפשר למתוח את זה אפילו ל-100 מיליארד דולר ומעלה.
10x — מציאותי או פנטזיה?
כדי שמחיר המניה יעלה פי 10 מהרמה הנוכחית (כ-$244), Marvell תצטרך להגיע לשווי שוק של כ-2.1 טריליון דולר — כפול מההבטחה של Huang עצמו. זה לא התרחיש הבסיסי, אבל עם יחס P/S של 20 במהלך שלב הצמיחה המואצת, שווי של 2 טריליון דולר הופך לפחות דמיוני.
הקשר לתזמון הנוכחי של השוק
הפד האמריקאי העלה לאחרונה את הריבית לראשונה מאז 2003, לטווח של 3.75%–4%. ההחלטה הבאה בסוף אוקטובר, וכשמשקיעים חושבים על ריבית גבוהה — פרויקטים של בניית תשתית AI הם האחרונים שנדחים. אי אפשר פשוט לעצור שיפוץ של מרכז נתונים. Marvell, עם הכנסות מותאמות לתכנון קיבולת ארוך טווח ולא לביקוש צרכני מזדמן, מציעה חשיפה לסוג הוצאה שרגיש פחות לשינויים קצרי טווח בריבית.
בשורה התחתונה: כש-Nvidia, גוגל ו-Broadcom כולן מסתכלות על אותו שוק custom silicon, ו-Nvidia בוחרת דווקא ב-Marvell כשותף — קשה להתעלם. השאלה האמיתית היא כמה מהפוטנציאל הזה כבר מגולם במניה שקפצה מ-$87 ל-$300 וחזרה ל-$240.