Meta נופלת כש־AI בולע את המזומנים

אז מה בעצם קרה כאן?

מניית Meta חוותה ביום רביעי האחרון את ימי הירידות העשירי ברציפות – הרצף הארוך ביותר בהיסטוריה של החברה, לפי נתוני Dow Jones Market Data. המניה צנחה ב-11% לאחר שפרסמה את דוחות הרבעון השני, בהם התברר שהוצאות הענק על בינה מלאכותית ממשיכות לנגוס ברווחים.

משקיעים, שכבר זמן מה מודאגים מקצב ההשקעות המסיבי ב-AI, קיבלו אישור לחששותיהם: ההכנסות אמנם צמחו ב-28% ל-61 מיליארד דולר, אבל הרווח הנקי צנח ב-14% ל-15.8 מיליארד דולר – הרבה מתחת לתחזיות האנליסטים ל-18.8 מיליארד דולר.

המספרים שמדאיגים את וול סטריט

ההוצאות הכוללות של Meta קפצו ב-55% ל-42 מיליארד דולר, כאשר ההון הנוסף מופנה בעיקר לתשתיות AI. ההוצאה על הון (capex) ברבעון הגיעה ל-31.1 מיליארד דולר – כמעט כפולה מהשנה שעברה. התזרים החופשי (Free Cash Flow) צנח מ-8.55 מיליארד דולר ל-784 מיליון דולר בלבד.

מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, ניסה להרגיע את המשקיעים והצהיר שהוצאות ה-AI "מאיצות כל חלק בליבת העסקים שלנו". לדבריו, החברה מתכננת להתחיל למכור טכנולוגיה לחברות אחרות, בנוסף לשימוש הפנימי.

אך אנליסטים לא התרשמו. מינדה סמילי מחברת המחקר EMARKETER כתבה בדו"ח ללקוחות: "השקות מתמשכות אלו מרגישות יותר ויותר כאילו החברה זורקת ספגטי לקיר במקום להתמקד בדרך בת קיימא קדימה". היא התייחסה לכך ש-98% מההכנסות של Meta עדיין מגיעות מעסקי הפרסום המסורתיים.

ההשוואה המאכזבת: Microsoft מצליחה איפה ש-Meta נכשלת

לשם השוואה, Microsoft פרסמה את דוחותיה דקות ספורות לאחר Meta, וזכתה לתגובה הפוכה לחלוטין. המניה עלתה ב-2.4% במסחר שלאחר הסגירה, וטיפסה ב-9.8% ביום למחרת.

שתי החברות הוציאו סכומים דומים על תשתיות AI – Microsoft הוציאה 41 מיליארד דולר capex, עלייה של 70%. אך ההבדל המרכזי: ל-Microsoft יש עסקי ענן AI מצליחים (Azure) עם לקוחות חיצוניים ברורים, בעוד ש-Meta בעיקר משקיעה במוצרים פנימיים שעדיין לא מניבים תשואה ישירה.

פורבס תיארו זאת כ"הצעת חוק ה-AI של 140 מיליארד דולר" שהפרידה בין שתי ענקיות הטכנולוגיה: "רק חברת התוכנה מרדמונד הצליחה לציין לקוח חיצוני להוצאות ה-AI שלה".

השקיפות של צוקרברג לא משכנעת

ביום שלפני פרסום הדוחות, צוקרברג פרסם מאמר דעה ב-וול סטריט ג'ורנל שבו שרטט חזון של עולם שבו לכולם יש "סופר-אינטליגנציה אישית". "כמחשבון ניסיון, תארו לכם שלבן אדם אחד היה עורך דין סופר-חכם", כתב. "זה ייתן לו יתרון לא הוגן בבית המשפט. אבל אם לכולם יש כזה – הצדק ייעשה בצורה הרבה יותר הוגנת ויעילה".

אך החזון האופטימי הזה לא הצליח להקהות את תגובת המשקיעים. אנליסט Bernstein, מארק שמוליק, ציין שבעוד שכולם מתמקדים בשוק הארגוני שקל יותר לרווח, "Meta הולכת לכיוון ההזדמנות הצרכנית הירוקה. אם הם יצליחו לפתור את שוק הצרכנים, עם 3.6 מיליארד משתמשים, הזכות שלהם לנצח עשויה להיות ללא תחרות. אבל זה נשאר אם יקר".

מה ההשלכות עלינו?

עבור מי שעובד באקוסיסטם המקומי, הסיפור הזה רלוונטי בכמה מישורים: ראשית, חברות ישראליות שפועלות בתחום תשתיות ה-AI עשויות ליהנות מזרימת ההון העצומה הזו. שנית, הלחץ על תשואות עשוי לכווץ את תקציבי החדשנות בחברות הללו, מה שמשפיע על שוק העבודה המקומי. ושלישית, אם וול סטריט מתחילה לפקפק ברווחיות של AI, זה עשוי להשפיע על הערכות השווי של חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום.

בינתיים, נראה שוול סטריט מתחילה לדרוש תשובות: לא רק "כמה אתם משקיעים ב-AI", אלא "מתי נראה מזה כסף".