42 מניות AI אחראיות ל-67% מתשואת S&P 500

אז אתם חושבים ששוק המניות האמריקאי פורח? חשבו שוב. כי מה שמתרחש כרגע אינו פריחה כללית – אלא מנוע סילון שמחובר ל-42 מניות בלבד, וכולנו יושבים במטוס.

הנתון שאמור להדאיג אתכם

לפי ניתוח של The Kobeissi Letter, מאז תחילת 2024, 42 מניות הקשורות לבינה מלאכותית בלבד אחראיות ל-67% מתשואת מדד ה-S&P 500. במילים אחרות, מתוך עלייה כוללת של 33% במדד, אותן 42 מניות תרמו 22 נקודות אחוז – בעוד ש-458 המניות האחרות תרמו 11 נקודות אחוז בלבד.

הסיפור לא נגמר בתשואה. אותן מניות בודדות היו אחראיות גם ל-58% מצמיחת הרווחים של המדד כולו, וכן ל-81% מגידול בהשקעות הון (CapEx) ובמחקר ופיתוח (R&D) מאז 2024. שאר המדד, כלומר רוב הכלכלה האמריקאית, תרם רק 20% מצמיחת ההשקעות הזו.

"שקע ושכח" – הגרסה של 2026

המגמה הזו נראית קיצונית במיוחד כשבודקים את הפיזור. נתון מדהים שצץ לאחרונה: משקל מניות הסקטור הטכנולוגי במדד ה-S&P 500, לפי שווי שוק, עומד כיום על כ-40% – גבוה יותר מאשר בשיא בועת הדוט.קום. אבל זה עדיין לא משקף את התמונה המלאה.

כשמוסיפים את ענקיות הענן Meta ו-Amazon, ש-S&P לא מחשיב לחלק מהסקטור הטכנולוגי, החלק של "כלכלת ה-AI" במדד המוביל קופץ ל-50%. כלומר, מחצית מהכלכלה האמריקאית, כפי שהיא מיוצגת על ידי המדד, תלויה ישירות בהצלחתו של מגזר אחד.

ה-800 מיליארד דולר שמעצבים מחדש את הכל

ומי מממן את חגיגת ה-AI הזו? ענקיות הטכנולוגיה. על פי הערכות, חברות כמו Microsoft, Amazon, Alphabet, Meta ו-Oracle צפויות להוציא בשנת 2026 סכום אסטרונומי של כ-800 מיליארד דולר על השקעות הון, רובן בתשתיות AI. זו עלייה של 83% משנה לשנה.

חברת המחקר Gartner מעריכה שההוצאה הגלובלית הכוללת על AI תגיע השנה ליותר מ-2 טריליון דולר. במבט לעשור הקרוב, ההשקעות "הקשיחות" בלבד (שבבים, מרכזי נתונים, כוח, קירור ותקשורת) מוערכות ב-10-15 טריליון דולר. אם כוללים תוכנה, שירותים ומוצרים מופעלי AI, המספר עשוי להתקרב ל-30 טריליון דולר.

"השוק הסיני" החדש?

ההשוואה ההיסטורית שעולה מהניתוחים הללו אינה מקרית. ההשקעה הזו מזכירה, בהיקפה, את בום ההשקעות העצום שעבר על סין לאחר הצטרפותה לארגון הסחר העולמי (WTO) בשנת 2001. אז, ההשקעות בסין (בתשתיות, מכונות, דיור) קפצו מ-360 מיליארד דולר ב-2000 ל-3.2 טריליון דולר עד 2010 – סכום מצטבר של כ-20 טריליון דולר (מותאם לאינפלציה).

כעת, הניתוח טוען, אנו עדים ל"שוק סיני" חדש – אבל הפעם, זה קשור ל-AI. ההבדל הוא שההשפעות לא יהיו מוגבלות למגזר הטכנולוגי, אלא יתפשטו אל הכלכלות הגלובליות, לסחורות, לאינפלציה ולשווקי העבודה.

מה קורה כשמחט אחת בוהקת מדי?

העניין הוא ששוקי ההון האמריקאים לא רק משתתפים בחגיגה – הם תלויים בה. איגרות חוב קונצרניות הקשורות ל-AI היוו יותר ממחצית מההנפקות נטו בדירוג השקעה (Investment Grade) מתחילת השנה, לפי נתוני Apollo ו-Bloomberg. גם ממשלת ארה"ב, דרך שר האוצר Scott Bessent, מהמרת על צמיחה מונעת AI כדי לפתור את בעיות החוב הלאומי.

אולם, כפי שמדווחים, קיים חשש גובר מפני ריכוזיות מסוכנת. המשקל של 42 המניות הללו, והעובדה שהן אחראיות ל-81% מההשקעה, יוצרים מצב שבו כלכלת ארה"ב כולה "רתומה" ל-AI – יחד עם כל הסיכונים הכרוכים בכך. אם בועת AI תתפוצץ, הפגיעה תהיה מעבר ל"עוד מניות טכנולוגיה".

"AI זה הדבר היחיד שחשוב"

את המגמה הזו אפשר לשמוע גם בדברי המנכ"לים. Sundar Pichai מ-Alphabet מדבר על בניית "מחסנית AI משולבת". Satya Nadella מ-Microsoft מדגיש סביבות עבודה למחשבים שולחניים עבור סוכני AI. Jensen Huang מ-Nvidia דוחף את פלטפורמות ה-AI למחשבים אישיים. כל החברות מצביעות על כיוון אחד: ה-AI הוא המרכז, והשאר – שולי.

Applied Materials, ספקית ענקית של ציוד לייצור שבבים, מגדירה את ה-AI כ"נקודת המפנה הכלכלית הגדולה ביותר בתקופתנו". זה מוסיף רובד נוסף: המגמה הזו לא נעצרת במניות – היא מחלחלת לשרשראות האספקה, לתעשייה הכבדה ולתשתיות הגלובליות.

מה הלאה?

השאלה הגדולה עכשיו אינה אם AI ישנה את העולם – זה כבר קורה. השאלה היא כמה מהכלכלה האמריקאית, וכמה מהכסף שלכם מושקע עכשיו ב-42 מניות בלבד. ההיסטוריה הפיננסית רצופה דוגמאות לריכוזיות שיצרה משברים. ייתכן שאנחנו צופים בפרק הבא שלה, כשה-AI מוביל את העלילה.